בדיחות שקשורות לעולם התחבורה והנהיגה כולל בדיחות על רכבים, בדיחות על נהיגה, בדיחות על נהגים, בדיחות על נהגות, בדיחות על רכבות, בדיחות על מכוניות, בדיחות על אופנועים, בדיחות על קורקינטם, בדיחות על אופניים.
בדיחות על רכבים, בדיחות על נהיגה, בדיחות על נהגים, בדיחות על נהגות, בדיחות על רכבות, בדיחות על מכוניות, בדיחות על אופנועים, בדיחות על קורקינטם, בדיחות על אופניים.
בלונדינית טיילה בחו"ל ורצתה לראות את מגדל אייפל. היא ניסתה לשאול אנשים ומצאה שוטר שהסכים לסייע לה.
היא שאלה אותו "סליחה, איך אני מגיעה מכאן למגדל אייפל?"
השוטר ענה לה בחיבה, "אה, זה פשוט מאוד, חכי לאוטובוס מספר 37 ותעלי עליו, הוא יקח אותך לשם תוך 10 דקות."
הבלונדינית אמרה תודה רבה ונפרדה מהשוטר לשלום.
לאחר סיור של 4 שעות, הגיע השוטר חזרה לאותה נקודה ולתדהמתו, ראה את הבלונדינית יושבת במקומה באותה תחנה בה עזב אותה.
"מה קרה, מדאם?" שאל השוטר, "השארתי אותך לפני 4 שעות ועוד לא עלית על האוטובוס?"
"אל תדאג אדוני השוטר! לפני רגע חלף האוטובוס ה- 30, נותרו רק עוד שבע!"
חבורה של משוגעים שצריכים לעבור מוסד עלו על טיסה מיוחדת ואחרי שהמטוס המריא הם התחילו להשתולל ולקפוץ מצד לצד. הטייס ששמע את המהומה מיד שלח את טייס המשנה שלו לעשות סדר ולטפל בבעיה.
טייס המשנה יצא לתא הנוסעים. עוברות כמה דקות ולפתע המהומה נפסקת וטייס המשנה חוזר לתא מבסוט.
"מה עשית כדי להרגיע את המשוגעים האלה?" שאל הטייס.
"הצעתי להם שנשחק במשחק בית ספר והם הסכימו, אז נתתי להם שיעורי בית ואמרתי להם שאסור להם לשחק ולהשתולל עד שהם יסיימו" הוא השיב.
הטיסה ממשיכה כרגיל, אך אחרי כמה זמן המשוגעים מתחילים שוב להשתולל וטייס המשנה הולך לבדוק מה קורה. עוברות כמה דקות, לפתע זעזוע אדיר מרעיד את תא הטייס ואז השקט חוזר למטוס וטייס המשנה חוזר למקומו..
"מה עשית הפעם?" שאל הטייס.
"בדקתי להם את השיעורים ואמרתי שהכל היה בסדר, אז הם פתחו את הדלת ויצאו להפסקה."
אחרי שהיה מעורב בתאונת דרכים, בעל אחד התקשר לאשתו ואמר לה: "את לא מבינה מה עובר עלי! בדרך בחזרה מהעבודה מכונית שנסעה במהירות מופרזת פגעה בי! יעל לקחה אותי לבית חולים ועשו לי פה צילומים וכל מיני בדיקות... שברתי את יד שמאל, יש לי 3 צלעות שבורות ויכול להיות שצריך לקטוע לי את הרגל!"
"אני לא מאמינה..." אמרה אשתו "מי זאת היעל הזאת בכלל?"
נהג אחד סטה מהדרך באזור כפרי, שקע בבוץ ולא הצליח להיחלץ.
למזלו, זמן קצר לאחר מכן עבר במקום איכר עם סוס ענק והסכים לחלץ אותו תמורת סכום סמלי.הנהג הסכים.
האיכר רתם את הסוס למכונית והחל לצעוק:
"משוך הרקולס!" הסוס לא זז. "משוך רומיאו!" הסוס לא זז. "משוך אפולו!" הסוס לא זז. "משוך שמשון!" הסוס החל לאמץ את שריריו וחילץ את המכונית מהבוץ.
"תודה רבה" הודה הנהג כששילם לאיכר. "דרך אגב, איך קוראים לסוס שלך?"
"שמשון." ענה האיכר
"אז למה לא קראת לו בשמו בפעם הראשונה?" תמה הנהג,
השיב לו האיכר: "שמע, שמשון הוא עיוור ואם הוא היה שומע שהוא הסוס היחידי שמושך, הוא לא היה מנסה אפילו."
תימני אחד עולה על מונית מירושלים לתל אביב. לפתע, בירידות של כביש 1, הנהג מרגיש שאין לו שליטה על הברקסים והמונית מתדרדרת במהירות.
התימני צועק לו: "תעצור! תעצור!"
"אני מנסה!" עונה נהג המונית בבהלה, "אבל אין לי שליטה על הברקסים!"
"לא!" עונה התימני בלחץ, "תעצור את המונה!"
אישה עולה על מונית ומבקשת מהנהג שיקח אותה למרכז המסחרי.
במהלך הנסיעה, היא רוכנת מעט קדימה וטופחת על כתפו של הנהג כדי לקבל את תשומת ליבו.
הנהג צורח, מאבד שליטה על המונית, כמעט פוגע באוטובוס, עולה על המדרכה ונעצר סנטימטרים ספורים מול עץ גדול.
ברגע הראשון, דממה מוחלטת שוררת במונית, ברגע השני, הנהג חוזר לעשתונותיו ובידיים רועדות מסתובב אל האישה "את בסדר?" הוא שואל "אני כל כך מצטער, אבל הפחדת אותי פחד מוות!"
האישה המזועזעת מתנצלת בפני הנהג "אף פעם לא חשבתי שטפיחה על הכתף יכולה כל כך להבהיל..."
"לא, לא אל תתנצלי" הוא משיב "זו לגמרי אשמתי. את מבינה, היום זה היום הראשון שלי כנהג מונית, ב-20 השנים האחרונות הייתי נהג לוויות..."
שתי מכוניות מאזדה אפורות נוסעות על גשר. באחת יש נהג מופרע שמזגזג בין נתיבים, עוקף מימין ומתפרע ובשנייה הנהג נוסע על פי חוקי התנועה.
בקצה הגשר, שוטר מסמן לנהג המכונית שציית לחוקים לעצור. הנהג עוצר בצד, ומיד מותקף על ידי השוטר: "אתה יודע באיזו מהירות נסעת? אתה יודע כמה עקיפות מסוכנות ביצעת? מי אתה חושב שאתה?!"
הנהג ענה: "אדוני השוטר, יכול להיות שאתה טועה? היו כאן שתי מכוניות מאזדה, אני נהגתי על פי החוקים..."
"אתה חושב שאני אידיוט? מנסה לעבוד עליי? לא נולדתי אתמול, אני שוטר 40 שנה, ואני יודע לזהות נהגים מופרעים כמוך!" אמר השוטר בזעף.
"אדוני השוטר" ניסה הנהג שוב "יש לך טעות, זה לא אני!"
השוטר התעלם מתחנוניו והסבריו של הנהג הישר ואמר "אתה מקבל דו"ח על נהיגה פרועה וחציית קו הפרדה רציף, ותגיד תודה שאני לא שולל לך את הרישיון"
הנהג שרתח מזעם, אך הבין שאין לו איך לפתור את הבעיה ענה: "בסדר, שיהיה, רק בוא נסיים עם זה במהירות כי גם ככה אני ממהר לעבודה."
השוטר התבונן בנהג ואמר לו "לעבודה? אתה? תראה איך אתה נראה מרושל, איזה עבודה כבר יש לך?"
"תתפלא, אבל יש לי עבודה טובה ומכניסה" ענה הנהג.
השוטר מתבונן שוב בנהג ושואל "כן? במה אתה עוסק?"
הנהג ענה בגאווה: "אני מותח איברי מין של גברים"
"איך אתה עושה זאת בדיוק?" שאל השוטר.
"אני מגיע לאנשים שרוצים שאמתח להם את איבר המין. אני מתחיל בס"מ, ואז בשניים-שלושה ואז לאט לאט אני מושך ומותח עד שאני מגיע למטר שמונים." הסביר הנהג.
השוטר הנדהם שאל: "אבל מה עושים עם שמוק בגודל מטר שמונים?"
אז הנהג ענה: "נותנים לו תעודת שוטר וניידת, ושמים אותו בקצה הגשר!"
אמריקאי אחד טס ללאס וגאס כדי להמר, והפסיד בקזינו את כל כספו. לא היה לו מספיק כסף כדי לנסוע בחזרה לשדה התעופה במונית, אך בכל זאת הוא ניסה לתפוס אחת. הוא הסביר לנהג שעצר לו שישלם לו בפעם הבאה שיגיע לווגאס, והביא לו אפילו את מספר הטלפון שלו כערבון, אך הנהג אמר לו "תעוף מהמונית שלי!" ולא הסכים להסיע אותו למרות כל מאמצי השכנוע.
הבחור נאלץ ללכת כל הדרך לשדה התעופה ברגל, ואחרי מספר חודשים החליט לטוס שוב לווגאס כדי לנסות את מזלו והפעם לזכות בכסף רב. ואכן, הוא יצא עם סכום ענק מהקזינו, ושוב ניסה לתפוס מונית לשדה התעופה. מחוץ לקזינו היה טור שלם של מוניות, ומרחוק הוא זיהה את הנהג שלא הסכים להסיע אותו בפעם הקודמת – כשהאושר מציף אותו מזכייתו, הוא הרגיש שהוא חייב לנצל את הרגע כדי לנקום באותו נהג מונית רשע.
הבחור נכנס למונית הראשונה בטור ושאל "כמה יעלה לי לנסוע לשדה התעופה?" נהג המונית ענה "15 דולר". הבחור הגיב: "מעולה! וכמה זה יעלה לי אם נעשה עצירה בבית מלון ונשכב?". הנהג האדים וצעק על הבחור: "תעוף מהמונית שלי!"
הזוכה המאושר עשה זאת שוב ושוב בכל מונית שעמדה בטור ועם כל נהג, שאל על מחיר הנסיעה ואז על תוספת עבור עצירה בבית מלון, ומכל אחת העיפו אותו בעצבים ובתחושת מבוכה. עד שהגיע תורו של הנהג שלא הסכים להסיע אותו בפעם שעברה...
הנהג לא זיהה את הבחור כשנכנס למונית שלו, והבחור שאל "כמה יעלה לי לנסוע לשדה התעופה?" ההג המונית ענה "15 דולר". הבחור הגיב: "מעולה!", שילם לנהג 15 דולר ושניהם יצאו לדרך.
בזמן שנהג המונית עבר באיטיות את טור המוניות שלפניו, הנהגים שעמדו ליד הקזינו בהו בו בבלבול רב - הנהג צעק לעברם: "תבואו פעם אחת לקראת הלקוח בחיים שלכם!".
שיכור שהדיף ריח נורא של אלכוהול זול, עלה לאוטובוס והתיישב עם תרמילו המלוכלך ליד כומר בעל מראה מכובד. מן התרמיל הוא שלף פיסת עיתון ישנה ובקבוק קטן של ג'ין ולגם ממנו בשלוק את כל מה שנשאר בו.
הכומר התעלם מהשיכור והכריח את עצמו להסיט מבט ולהתרכז בנוף.
כעבור מספר דקות פנה השיכור אל הכומר ושאל: "סלח לי אדוני, אולי אתה מכיר את הסיבות לדלקת פרקים?"
הכומר, באי נוחות מתגברת, ענה לו בטון מתנשא וציני: "בוודאי שאני מכיר. חיים לא מסודרים, חברתם של נשים לא מוסריות, שימוש מוגזם בטבק ובאלכוהול, הוללות בבתי זונות ועוד הרבה גועל נפש מסוג זה!"
"וואו!!" ענה השיכור וחזר לקרוא את העיתון.
הכומר הטוב חשב שנית על תשובתו והרגיש צורך להתנצל בפני השיכור "סליחה", אמר לו בטון מפייס "לא רציתי להעליב אותך. כמה זמן אתה כבר סובל מדלקת פרקים?"
"אני?" הופתע השיכור "אף פעם לא סבלתי מזה, אבי. רק קראתי בעיתון הזה כי האפיפיור סובל מדלקת פרקים כבר שנים!"
זקנה נוהגת למסעדה כשלצידה שכנתה הצעירה.
הצעירה שישבה שבכיסא הנוסע שמה לב לפתע שהם מגיעים לצומת ועוברים באור אדום.
'אני בוודאי מדמיינת', אמרה לעצמה.
אך לאחר כמה דקות, שוב הגיעו לצומת ושוב עברו ישר באור אדום. היא החליטה לשים לב אם יקרה הדבר שוב.
ואכן, לאחר עוד כמה דקות הגיעו לצומת עם אור אדום ואפילו לא האטו, כאשר נהגים זועמים מצפצפים להן בקול רם.
״חנה״, פנתה השכנה הצעירה, ״למה את נוהגת דרך אורות אדומים???״
והזקנה השיבה לה בתמיהה: ״אה זו אני שנוהגת???״
מכתב שכתבה אישה לחבר קרוב:
"חיים היקר,
אני מקווה שתוכל לעזור לי.
לפני מספר ימים, יצאתי לעבודה והשארתי את בעלי לבד בבית, כשהוא יושב מול הטלוויזיה. כקילומטר אחרי שהתחלתי את הנסיעה, המכונית החלה לעשות רעשים מוזרים ואז שבקה חיים.
נאלצתי לחזור ברגל הביתה כדי לבקש עזרה מבעלי.
כשהגעתי הביתה, לא יכולתי להאמין! מצאתי אותו בחדר השינה עם הבת של השכנה!
אני בת 32 והוא בן 34 והבת של השכנה רק בת 19! אנחנו נשואים כבר 10 שנים ומעולם לא היו ביננו בעיות או מריבות.
כשהתעמתתי איתו, הוא נשבר והודה שהם מנהלים רומן כבר חצי שנה ושהוא לא מעוניין בייעוץ זוגי. הלב שלי נשבר לרסיסים ואני לא יודעת מה לעשות.
זקוקה לעצה דחופה. האם תוכל לעזור לי?
תודה מראש,
חגית"
בתגובה השיב החבר:
"חגית היקרה,
מצב שבו המכונית, זמן קצר לאחר ההתנעה, מגמגמת ואז בבת-אחת נתקעת, יכול לנבוע ממספר אפשרויות, הקשורות לליקויים במנוע.
התחילי בבדיקת פסולת בצינורית הדלק, לאחר מכן בצעי בדיקה בצינורות היניקה, כמו כן חשוב שתשללי את האפשרות כי מדובר בקצר חשמלי.
אם הבדיקות הללו לא מועילות, ייתכן מאוד וצינורית הדלק עצמה לא תקינה, מה שמונע זרימה תקינה של דלק אל המנוע.
אני מקווה שזה עוזר.
שלך, חיים"
אימא אחת עלתה לאוטובוס עם התינוק שלה וניגשה לשלם בסמוך לעמדת הנהג.
הנהג הסתכל עליה ואז העביר מבט אל התינוק שבידה ואמר לה: "זה התינוק המכוער ביותר שראיתי בכל חיי!"
מבלי לומר מילה הלכה האימא הפגועה לשבת בקצה השני של האוטובוס ומיד אמרה לאישה שישבה בסמוך אליה: "הנהג הזה גס רוח, הוא ממש העליב אותי אבל לא אמרתי לו כלום..."
האישה ענתה לה: "הוא ממש חצוף! תלכי לשם עכשיו ותגידי לו מה את חושבת עליו!"
האימא הזדקפה ואמרה: "את צודקת, אני הולכת אליו עכשיו!"
- "כל הכבוד! תביאי לי בינתיים את הקוף ואני אחזיק לך אותו."
גבר במשבר גיל ה-40 קנה מכונית ב.מ.וו חדשה ונוצצת, ונהג בה במהירות שיא בכביש המהיר. לפתע הבחין באור הכחול המהבהב מאחוריו.
"אין סיכוי בעולם שניידת משטרה עלובה יכול להשיג את הב.מ.וו החדשה שלי", חשב לעצמו והגביר את המהירות שלו.
פתאום הוא תפס את המשמעות של מעשיו: "מה לעזאזל אני עושה?!" אמר לעצמו ועצר בצד הדרך.
השוטר ניגש אליו, לקח ממנו את הרשיונות מבלי לומר מילה ובחן אותם ואת המכונית. לאחר מכן אמר לו: "היה לי יום ארוך מאוד, ועכשיו אנחנו דקה לפני סוף המשמרת שלי. בנוסף, היום הוא יום ההולדת שלי וגם ה-31 בחודש. אין לי חשק להתעסק עוד בעבודת ניירת נוספת שאותה אצטרך להגיש עד ה-1 בחודש, כך שאם תוכל לתת לי תירוץ טוב לנהיגה המהירה שלך - תירוץ שעוד לא שמעתי אף פעם - אני אתן לך לנסוע בלי לקבל דו"ח."
הגבר חשב במשך כמה שניות ואז אמר לשוטר: "בשבוע שעבר אשתי עזבה אותי וברחה עם שוטר. חששתי שזה אתה, שרודף אחרי ומנסה להחזיר לי אותה..."
"שיהיה לך סוף שבוע נעים!" אמר לו השוטר.
שלושה אנשי עסקים ושלושה שרברבים הגיעו לתחנת רכבת וקנו כרטיסים לכיוון מרכז הארץ על מנת להשתתף בכנס. כל אחד משלושת אנשי העסקים קנה כרטיס לעצמו, אולם שלושת השרברבים קנו יחדיו רק כרטיס אחד.
"איך שלושתכם מתכננים לנסוע ברכבת רק עם כרטיס אחד?" שאל אחד מאנשי העסקים את השרברבים. "חכה ותראה..." ענה אחד השרברבים וחייך.
כשעלו לרכבת, אנשי העסקים התיישבו בכיסאות, בעוד ששלושת השרברבים נדחסו לתוך אחד מתאי השירותים וסגרו אחריהם את הדלת.
כשהכרטיסן עבר ברכבת וביקש לראות כרטיסים, הוא דפק על דלת השירותים ואמר, "כרטיס בבקשה". הדלת נפתחה ומתוכה יצאה יד אחת שאחזה בכרטיס. הכרטיסן לקח את הכרטיס והמשיך בדרכו.
אנשי העסקים התרשמו מהרעיון הגאוני, והחליטו לנסות אותו בדרך חזרה לעירם.
כשהסתיים הכנס, חזרו שלושת אנשי העסקים ושלושת השרברבים לתחנת הרכבת. אנשי העסקים קנו כרטיס אחד עבור שלושתם, אולם הם שמו לב שהפעם השרברבים לא קנו אפילו כרטיס אחד.
"אין שום סיכוי שתצליחו לנסוע ברכבת עכשיו מבלי שיתפסו אתכם!" אמר אחד מאנשי העסקים. "חכה ותראה..." ענה אחד השרברבים וחייך.
הם עלו לרכבת, ובזמן ששלושת אנשי העסקים נדחסו לתא השירותים הקטן, שלושת השרברבים נדחסו לתא שירותים אחר.
זמן קצר לאחר מכן יצא אחד השרברבים מתא השירותים, דפק על דלת התא שבו הסתתרו אנשי העסקים ואמר "כרטיס בבקשה..."
הזקן עם השלייקעס והקטנוע או הרופא עם הפרארי - מי ינצח?
רופא אחד ניצל את המשכורת הגבוהה שקיבל בשנים האחרונות ופינק את עצמו בפרארי GTO חדשהוירקה, והוא החליט לקחת אותה לסיבוב ברגע שהוא קיבל אותה. כשעצר ברמזור אדום, לידו עצר גם איש זקן בקטנוע עם סירה, לבוש בבגדים ישנים ושלייקעס. האיש הזקן ראה את המכונית, התלהב מיד, סימן לרופא לפתוח את החלון ואמר לו "איזה רכב זה?"
"זו פרארי GTO – היא עולה 2.5 מיליון דולר!"
"זה הרבה כסף", אמר הזקן והוסיף, "למה היא עולה כל כך הרבה?"
"זה בגלל שהיא מגיעה למהירות של 300 קמ"ש תוך שניות ספורות!", אמר הרופא בגאווה.
האיש הזקן שאל "אכפת לך אם אסתכל עליה מבפנים?"
"כמובן שלא" ענה רופא.
האיש הזקן הכניס את הראש שלו דרך החלון של הפרארי והסתכל פנימה. לאחר מכן הוא התיישב בחזרה על הקטנוע שלו ואמר, "זו בהחלט מכונית מדהימה, אבל אני אשאר עם הקטנוע שלי".
כשהאור התחלף בחזרה לירוק, הרופא החליט להראות לזקן מה הרכב שלו באמת יכול לעשות. הרופא לחץ על דוושת הגז ותוך שניות הגיע למהירות 120 קמ"ש. לפתע הוא הבחין במראה האחורית בנקודה קטנה שמתקרבת אליו במהרה. "מה לעזאזל יכול להיות יותר מהיר מהפרארי שלי?" שאל את עצמו הרופא, והגביר את המהירות ל-150 קמ"ש. לאחר מכן הוא ראה את האיש הזקן על הקטנוע שלו צובר מהירות אט אט מאחוריו. הרופא נדהם והחליט להגביר את המהירות של הפרארי ל-180 קמ"ש. הוא הרגיש די טוב עם עצמו עד שראה את הזקן מאחוריו שוב צובר תאוצה!
לאחר 10 שניות הקטנוע של הזקן השיג אותו שוב מאחור, ולא משנה כמה הרופא לחץ על הגז, הקטנוע רק המשיך להתקדם לכיוונו במראה. לפתע האופנוע פגע בפרארי מאחור, ולמרבה המזל הזקן הצליח להישאר עליו בריא ושלם, גם לאחר התאונה.
הרופא עצר מיד, קפץ מתוך מושב הנהג והלך לבדוק מה שלומו של האיש הזקן. הוא ניגש אליו במהירות ושאל אותו "אתה בסדר?! אני רופא! אם נפצעת אוכל לעזור לך! יש משהו שאני יכול לעשות?"
האיש הזקן היה נראה מבוהל ומבולבל, ומהר מאוד הבהלה שלו התחלפה בכעס כשאמר "שחרר את השלייקעס שלי מהמראה שלך!"
יהודי אמריקאי נכנס לבנק בניו יורק ופנה לפקיד במחלקת ההלוואות. הוא אמר לפקיד שהוא טס לישראל בענייני עסקים, ומבקש ללוות לעסקיו – 5000$. הפקיד אמר לו שאין בעיה, אך הבנק צריך פיקדון, כדי לתת לו הלוואה. היהודי נתן לפקיד מפתחות למכונית פרארי חדשה שחנתה ברחוב מול הבנק, כפיקדון להלוואה, והפקיד הסכים לקחת את הפרארי.
לאחר שהיהודי יצא לדרכו, מנהל הבנק וכל הפקידים צחקו על האיש היהודי שהשתמש בפרארי שעולה - 250,000$ כפיקדון להלוואה של 5,000$. מנהל הרכב של הבנק החנה את הפרארי בחניון של הבנק במקום בטוח ושמור.
כעבור שבועיים, היהודי חזר והחזיר את החוב - 5,000$, ובנוסף חויב בריבית של - 15.41$. אז פנה הפקיד ליהודי: "אדוני, אנחנו מאוד שמחנו לעשות איתך עסקים, והעסקה איתך עבדה נהדר, אך אנו קצת תמהים. בזמן שהיית בישראל ביררנו עליך פרטים, וגילינו שאתה מולטי-מיליונר. מה שמפליא הוא - למה שמולטי מיליונר יצטרך הלוואה של 5,000$ מהבנק?"
היהודי ענה בחיוך:" ,חשוב רק לרגע אדוני!! באיזה מקום אחר בעיר ניו יורק אני יכול להחנות את הפרארי שלי, לשבועיים, במחיר כה סמלי של 15.41$, ולצפות שהיא תהיה שם כשאחזור"?
באוניברסיטת פרינסטון שבארה"ב היו ארבעה סטודנטים לכימיה שעד למבחני הגמר היו המצטיינים בחוג. הם היו כל כך בטוחים בעצמם, עד שבסוף השבוע שלפני בחינת הגמר הם החליטו לבקר כמה חברים שערכו מסיבה.
כיוון שהיו שפוכים לגמרי ביום שאחרי המסיבה, הם לא קמו בזמן ולא הספיקו להגיע לאוניברסיטה בשעה בה נערך המבחן.
הם החליטו על תירוץ שיספרו לפרופסור, בו הם יגידו שבדרך חזור היה להם פנצ'ר שבגללו לא הספיקו להגיע למבחן. הפרופסור, שמע ואמר "אין בעיה, תוכלו להיבחן מחר".
הסטודנטים שמחו והוקל להם מאוד, הם למדו באותו הלילה ובבוקר שלאחר מכן הגיעו לבחינת הגמר. הפרופסור הושיב אותם ב-4 כיתות שונות, כשהם פתחו את גיליון הבחינה הם ראו את השאלה הראשונה, על 5 נק', שהייתה קלה מאוד. הם שמחו מאוד, כל אחד פתר אותה במהירות והמשיך לעמוד הבא.
בעמוד השני הופיעה השאלה הבאה:
"שאלה על 95 נקודות: איזה צמיג?"
אישה אחת עלתה עם תינוקה הקטן לאוטובוס והתיישבה באחד מן הספסלים במרכז. לפתע התינוק התחיל לבכות בקול רם ובחוזקה; האישה מיהרה להרים את התינוק וניסתה להניק אותו כדי להרגיעו - אך התינוק סירב לינוק והמשיך לבכות וליילל. אחרי כמה וכמה ניסיונות עקרים ובלתי מוצלחים להניק, האישה התעצבנה ואמרה בקול לילדה: "מאמי שלי, תשתה את החלב או שאני אאלץ לחלוק אותו עם האדון הזה שכאן מאחורינו!".
התינוק המשיך להתעקש ולא היה מוכן לינוק מאימו. האישה המשיכה לאבד את סבלנותה ושוב הרימה את הקול ואמרה: "מתוק שלי, תשמע, אם אתה לא מתכוון לינוק אז אני כבר אתן החלב הזה לאדון שמאחורינו ודי!". זה לא עזר, התינוק עמד בסירובו ולא היה מוכן לקרב את פיו לפטמה.
הבכי של התינוק רק התגבר והאישה כבר יצאה מדעתה. לא היו לה שום רעיונות אחרים, אז היא רקעה ברגלה ואמרה לתינוק בקול כעוס: "חמוד שלי, תקשיב לי טוב, או שאתה יונק כבר או שאני מסתובבת כאן ועכשיו ונותנת את כל החלב שמגיע לך לאדון פה מאחורינו!"
עברה דקה, עברו שתי דקות - ושום דבר, התינוק לא מגיב וממשיך ליבב. פתאום האישה הרגישה נקישת אצבעות על כתפה, היא סובבה את ראשה והאיש שישב מאחוריה פנה אליה ואמר: "גברת, את מוכנה להחליט כבר בקשר לחלב? הייתי אמור לרדת לפני 5 תחנות!"
אדון עלה למטוס מאנגליה לארה"ב והתיישב במקומו. על ידו התיישבה גברת מבוגרת. רגע לפני שהתחיל המטוס להמריא, פתחה את פיה הגברת והתחילה לדבר עם האדון.
"שלום לך, קוראים לי גרטרוד. כל כך נחמד לפגוש אותך! אני טסה לניו יורק ליום ההולדת השלישי של הנכד שלי. אני כל כך מתרגשת!"
'נחמד' חשב לעצמו האדון, והתכונן לשים את כיסוי העיניים וללכת לישון.
"אני זוכרת שהוא היה רק בוטן קטן ועכשיו הוא כבר בן 3, אני לא מאמינה!" המשיכה הגברת. "הוא הדבר הכי חמוד שראית, חכה אני אראה לך תמונה".
האדון ניסה לפתוח את פיו ולהגיד לגברת שהוא רק רוצה לישון, אך היא המשיכה לדבר. "אתה רואה את הגומות המתוקות שלו? הוא כל כך חמוד! אני יכולה לבהות בתמונה הזו כל היום. או! אתה צריך לשמוע אותו בטלפון, הוא הכי חמוד בעולם! הוא אומר בקול המתוק שלו 'היי סבתא' ומיד יורדות לי דמעות מהעיניים".
האדון ניסה להפסיק את הגברת לפני שתמשיך, אך היא לא נתנה לו להשחיל מילה.
אחרי משך זמן שנראה לאדון כמו נצח, בו דיברה הגברת ללא הפסקה, היא הבינה שכנראה דיברה יותר מדי.
"אוי אני מצטערת," היא אמרה, "תראה אותי מדברת בלי הפסקה על הנכד המתוק שלי ולא נותנת לך להשחיל מילה."
'סוף סוף!' חשב האדון, אך לפני שהספיק לפתוח את פיו הגברת המשיכה ואמרה:
"אז תגיד לי, מה אתה חושב על הנכד שלי?"
שני משוגעים נתקעו במדבר באמצע הלילה והלכו לאורך כביש בתקווה שמישהו יציל אותם. אחד סחב על הגב שלו חבית ענקית והשני סחב דלת גדולה של מכונית.
אחרי שעות של הליכה פונה המשוגע הראשון לשני: "תגיד, למה אתה הולך עם חבית ענקית?"
"אם יירד גשם נוכל למלא את החבית ויהיו לנו מים להמון זמן" ענה השני.
"יא אידיוט אחד, אנחנו באמצע המדבר, בחיים לא יירד פה גשם!" התעצבן המשוגע הראשון.
"טוב, מה שתגיד... ולמה אתה סוחב את הדלת הזאת?" שאל המשוגע השני?
"זה פשוט מאוד" ענה המשוגע הראשון, "כשהשמש תזרח ויתחיל להיות פה חם אז אני אוכל לפתוח חלון ולהתקרר!"
אישה צעירה נסעה על כביש מהיר במהירות מופרזת, כשלפתע עצר אותה שוטר והורה לה לעצור בצד.
אישה: יש בעיה אדוני השוטר?
שוטר: גברתי, את נסעת במהירות מופרזת. אפשר לראות רישיון בבקשה?
אישה: הייתי מביאה לך, אבל אין לי.
שוטר: אין לך רישיון?
אישה: שללו לי אותו 4 פעמים עקב נהיגה בשכרות.
שוטר: אני מבין... אפשר לראות את רישיון הרכב?
אישה: לא.
שוטר: למה לא?
אישה: גנבתי את האוטו הזה.
שוטר: גנבת אותו?
אישה: כן, והרגתי את הבעלים הקודם שלו.
שוטר: מה?!
אישה: הגופה שלו נמצאת בשקית זבל בתוך תא המטען אם אתה רוצה לראות.
השוטר הביט על האישה בחשש, לקח כמה צעדים אחורה לכיוון הניידת, הרים את מכשיר הקשר וקרא לתגבורת.
תוך 5 דקות הגיעו כמה ניידות משטרה והקיפו את הרכב של האישה. קצין משטרה יצא מאחת הניידות וניגש באיטיות לרכב האישה כשאקדחו בידו.
קצין: גברתי, צאי בבקשה מהאוטו עכשיו!
האישה יצאה מהאוטו.
אישה: יש בעיה אדוני השוטר?
קצין: אחד השוטרים שלי אמר לי שאת נוסעת ברכב שגנבת מאדם שרצחת.
אישה: אני? רצחתי?
קצין: כן. את יכולה לפתוח את תא המטען בבקשה?
האישה ניגשה לתא המטען, פתחה אותו, ולעיני הקצין נגלה תא מטען ריק.
קצין: האם זה הרכב שלך גברתי?
אישה: כן, הנה יש לי אפילו רישיון רכב.
האישה הראתה לקצין את רישיון הרכב, והשוטר הראשון שעצר אותה היה המום.
קצין: יש לך רישיון נהיגה?
האישה חפרה בתוך תיקה והגישה לקצין רישיון נהיגה.
קצין: תודה גברתי. אחד השוטרים שלי אמר שאין לך רישיון, שגנבת את הרכב, ושרצחת את בעליו.
אישה: אני בטוחה שהשמוק אמר לך גם שנסעתי במהירות מופרזת...
בחור צעיר אחד יושב ברכבת ומולו 2 פולניות זקנות - אחת שמנה ואחת ורזה - שלא מפסיקות לריב ולהתווכח.
הרזה אומרת: "חייבים לסגור כאן את החלון. אני מתה מקור!"
השמנה אומרת: "אם יסגרו את החלון כאן אני אחנק מחום."
הוויכוח מגיע עד נהג הרכבת שמגיע לפתור את הבעיה, וגם הוא לא יודע מה לעשות איתן.
"יש לי רעיון" אומר הבחור צעיר לנהג. "קודם נפתח את החלון כדי שהרזה תמות מקור ואז נסגור אותו כדי שהשמנה תיחנק."
רמי הוא נהג משאית שנוסע בכל רחבי הארץ ומעביר סחורות ממקום למקום, ורגע לפני שהוא יוצא לדרך, הוא מקפיד לשבת בבית הקפה הסמוך לביתו. בגלל העומס והפקקים הרבים שהיו לאחרונה בדרכים, הוא לא ביקר במקום כבר חודש שלם, לכן הוא הבטיח לעצמו שברגע שהכביש יהיה מעט יותר פנוי וכמות המשלוחים תרד, הוא ישוב לפקוד את בית הקפה. היום הזה הגיע, והוא סוף-סוף בא למקום והתיישב בשולחן הקבוע שלו – בפינה, ליד החלון.
לפתע נעמדה לידו דנה, מלצרית חדשה שהתקבלה לתפקיד לפני שבוע. היא חייכה אליו ושאלה "בוקר טוב אדוני, מה תרצה להזמין?". מבלי להביט לה בעיניים או להסתכל בתפריט שתמיד מונח על השולחן, הוא השיב בטון רוטן, "3 צמיגים שטוחים וזוג פנסים, ואם אפשר אז מהר – אני ממש רעב ומצפה לי יום ארוך".
דנה הביטה בו מעט מבולבלת, אבל בגלל שהיא לא רצתה להיראות טיפשה או לא מקצועית, היא פשוט הלכה למטבח ואמרה לטבח, "יש בחוץ לקוח נודניק שבדיוק הזמין 3 צמיגים שטוחים וזוג פנסים. מה הוא חושב שאנחנו, מוסך?!". הטבח נאנח ואמר לה בייאוש: "נו באמת, שוב רמי הזה חזר? לא משנה כמה מסבירים לו, הוא לא מבין שהחלפנו את השמות של המנות! אני מכיר אותו, בעיקרון אצלו צמיג זה פנקייק ופנס זה ביצת עין. הוא רוצה ארוחת בוקר, בקיצור".
"הבנתי... הבנתי. אז אתה מכין?", שאלה דנה.
"לא, לא, צריך ללמד אותו לקח, ובינינו? הוא תמיד עושה כאן בלאגן ואף פעם לא משאיר טיפים למלצרים, אז מצידי שילך ולא יחזור, די, יש גבול", אמר לה הטבח והסתכל לצדדים בעודו מחפש משהו. מהר מאוד עלה לו רעיון – הוא מילא קערה בשעועית אדומה, ניגש לדנה בחיוך ועיניים נוצצות, ואמר, "תגישי לו את זה!".
"אתה בטוח? מה לומר לו?", היא שאלה.
הוא הנהן ואמר לה בהתלהבות: "את כבר יודעת!".
דנה יצאה מהמטבח, חייכה את החיוך הכי גדול שיש לה, ניגשה אל רמי והגישה לו את הקערה. הוא שאל אותה בכעס, "מה זה? איפה מה שהזמנתי?!". היא ענתה לו: "אין לנו לא פנס ולא צמיג - אז הבאתי לך שעועית, בשביל שתשים גז ותתחפף מכאן!".
דיילת בלונדינית שובצה בפעם הראשונה לטיסה אל ארה"ב, והקפטן של המטוס עזר לה להבין בדיוק מה עושים כשמבלים לילה בחו"ל עם הצוות. "אנחנו מקבלים הסעה למלון, דואגים לנו לאוכל, לחדר ולכל מה שצריך. את בסך הכול צריכה להישאר בחדר ולישון במשך הלילה, למחרת ב-7 בבוקר להתייצב בלובי עם שאר הצוות ואנחנו יוצאים חזרה לשדה התעופה".
הדיילת הבלונדינית אמרה שהכול ברור והם יצאו לטיסה. המסע עבר בלי תקלות מיוחדות, הצוות הגיע למלון, אכל, קיבל חדרים וכולם נפרדו לישון.
למחרת ב-7 בבוקר ירד הקפטן ללובי של המלון וראה שכל הצוות שלו שם חוץ מהדיילת הבלונדינית החדשה. הוא ניגש לקבלה והתקשר לחדר שלה. "מזל שהתקשרת, אני בפאניקה מוחלטת!" אמרה הדיילת, "אני לא מצליחה לצאת מהחדר!"
"מה קרה?" שאל הקפטן, "למה את לא מצליחה לצאת?"
"כל הדלתות במלון הזה דפוקות!" התלוננה הדיילת.
"למה את מתכוונת?" אמר הקפטן המבולבל.
"דלת אחת מובילה לשירותים, דלת שנייה מובילה לארון, מהדלת השלישית נפל עלי מגהץ ועל הידית של הדלת הרביעית תלוי שלט 'כאן ישנים - לא להיכנס!'"
אישה אחת תהתה מדוע בעלה מקשיב לכל דבר שהאישה בתוך הג'י פי אס אומרת לו לעשות, אבל כשהיא עצמה מבקשת ממנו הוא אומר לה 'אל תתערבי'.
היא החליטה להתיישב בשקט במקומה ולהקשיב, מנסה לברר לעצמה את פשר הכוח הקסום שהאישה מהג'י פי אס הזו מהלכת על בן זוגה.
ולהלן המסקנות שהיא הגיעה אליהן:
א. הטון הרך שלה.
"בעוד מאתים מטרים תפנה שמאלה", היא מבקשת ממנו בקול עדין (במקום: "לא, עיוור, אתה לא רואה את השלט??").
ב. אם הוא טועה בדרך, היא לא קוראת לו "מפגר", אלא מעודדת אותו:
"מצא מסלול אלטרנטיבי. לא נורא, נשמה. טעית, קורה שטועים. אעזור לך להגיע בכל זאת".
והדבר ששבר אותה סופית –
ג. כשהגיעו למחוז חפצם, היא הריעה לו: "ברוך הבא, הגעת".
"איפה אני ואיפה אשת ה- GPS", חשבה לעצמה, ואז אמרה לבעלה בלעג: "הגעת? יופי. הגיע הזמן באמת".
2 יהודים נפטרים בשיבה טובה ומגיעים לשערי העולם הבא בדיוק באותו הזמן, ושניהם מבקשים לדעת האם יוכלו להיכנס לגן העדן המובטח. המלאך השומר שעומד בשער שואל את היהודי הראשון לשמו, מהיכן הוא ומה הוא עושה בחייו.
עונה לו המנוח: "שמי איצקו, אני מתל אביב, והייתי נהג מונית בעיר כמעט 40 שנה –בוקר ולילה, שבתות וחגים". המלאך מציץ בספר החיים המונח לפניו, חיוך נפרש על פניו והוא מלביש את איצקו בגלימת משי יוקרתית, נותן בידיו שרביט זהב, ואומר לו: "ברוך הבא אדוני, אתה מוזמן להיכנס לגן עדן כגמול נצחי על מעשיך!"
שמח וטוב לב נכנס איצקו לגן עדן, והמלאך השומר פונה אל נשמת היהודי השני ושואל לשמו, מהיכן הוא ומה הוא עשה בחייו. עונה המנוח: "שמי אליהו, אני מירושלים, הייתי אדם שומר תורה ומצוות במשך כל חיי. עשרות שנים הייתי רב בקהילה בה חייתי, כמו גם מורה ומחנך המספר בשבחו של אלוהים". המלאך פותח את ספרו בשנית ומיד לאחר מכן, בארשת פנים אדישה, מלביש את אליהו בגלימת כותנה, נותן בידיו שרביט עץ ואומר לו: "בבקשה, אתה יכול להיכנס".
הרב אליהו פונה אל המלאך ואומר: "ייסלח לי כבוד הוד רוממותו המלאך, אך איני יכול שלא לתהות מדוע אני – שהאמנתי באלוהים כל חיי, סיפרתי בשבחו לדורות של תלמידים ושמרתי באדיקות את כל מצוותיו - מקבל גלימת כותנה, שרביט עץ ויחס צונן, בעוד שנהג מונית מתהולל, שלא שמר מצוות ואף עבד בשבתות, מקבל גלימת משי, שרביט זהב ואת ברכתך הנלהבת?"
"תשמע חביבי" משיב המלאך ואומר לו בחצי חיוך: "פה בגן עדן התגמול מבוסס על תוצאות. אולי לא שמת לב לכך, אבל כשאתה היית מדבר בפני התלמידים שלך, כולם נרדמו ולא עשו דבר ממה שאמרת. לעומת זאת, כשאיצקו נהג המונית היה על ההגה, כל הנוסעים והנהגים האחרים על הכביש היו נושאים אלפי תפילות לאלוהים!"
שני יהודים, צעיר ומבוגר, נסעו ברכבת לוורשה. שואל הצעיר את המבוגר: "מה השעה?"
המבוגר מביט בו, אבל לא עונה. מתעטף במעילו ונרדם.
בבוקר, בדיוק כשהרכבת עמדה להגיע לתחנה אמר המבוגר: "שאלת אותי מה השעה. עכשיו שמונה ועשרים. הגענו."
הצעיר שאל: "אבל למה לא ענית לי אמש?"
ענה המבוגר: "כי הדרך ארוכה, אם הייתי עונה לך היית פותח איתי בשיחה, אחר כך היית מברר אם אני גר בוורשה ובאיזה רחוב. אחר כך מעניין לעניין בין השאר, האם יש לי בת. כך, באחד הימים היית בא להתארח אצלי ולבסוף מבקש את ידה של בתי. ואני ממש לא מתכוון לחתן את בתי לאיש שאפילו שעון אין לו!"
גבר אחד החליט לפנק את אשתו עם ארוחת בוקר טעימה ולהגיש לה אותה ברגע שהיא תתעורר. אחרי מספר דקות של התלבטויות, הוא החליט להכין את מנת הדגל שלו - שקשוקה. במרץ רב הוא הוציא כמה עגבניות, בצלים ושיני שום והחל לקצוץ הכול במהירות ובמקצועיות רבה.
ריח הבישולים המשכר החל להתפזר אט אט בכל הבית והגיע אפילו עד לחדר השינה שבקומה השנייה. אשתו של הבחור, שהתעוררה מהריח וצלילי הבישולים, ירדה למטה בצעדים מהירים, התפרצה למטבח והחלה לגעור בבעלה.
"מה אתה עושה?!" היא צעקה, "תוסיף עוד שמן, שלא תשרוף את הבצל!". היא לא הפסיקה והמשיכה מיד: "תיזהר!!! אתה לא רואה שאתה משפריץ על הקיר?! תראה איך הוא נראה, רק אתמול ניקיתי פה!". "תערבב שוב את הבצל, הוא נדבק לך!" העירה בתקיפות והתקרבה כדי להתבונן מקרוב על המחבת, "ותוסיף כבר את העגבניות, למה אתה מחכה? אתה רוצה שהן יירקבו בחוץ?!". הגבר הלחוץ התחיל להזיע והסתכל על אשתו במבט חסר אונים. "נו קדימה" היא האיצה בו מצידה, "מה אתה מסתכל עלי?! השקשוקה הזו לא תכין את עצמה!".
הגבר, שלא הבין מדוע אשתו עצבנית עליו כל כך, שאל בטון כועס: "מה לעזאזל קרה לך?! למה את צורחת עלי ככה, את חושבת שאני לא יודע להכין שקשוקה בעצמי?!"
אשתו חייכה וענתה לו מיד: "אז עכשיו אתה מבין איך זה מרגיש כשאני נוהגת ואתה יושב לידי?!"
מרוקאי אחד עומד עם אשתו בתחנת אוטובוס בתל אביב ומסמן למונית לעצור לו. "תגיד לי," הוא שואל את הנהג, "כמה אתה לוקח בשביל להקפיץ אותי לחוף?"
"בשבילך אני אעשה מחיר - 50 שקל," עונה הנהג.
- "וכמה בשבילי ביחד עם אשתי?"
- "אותו דבר, 50 שקל".
מסתובב המרוקאי לאשתו ואומר: "רואה? תמיד אמרתי לך שאת לא שווה כלום..."
בלונדינית אחת עלתה על טיסה לתאילנד; כשעה לאחר ההמראה שמעו הנוסעים הדים עמומים מצידי המטוס והרגישו טלטול קל באוויר. כמה רגעים לאחר מכן הטייס פתח את המיקרופון, כחכח קלות בגרונו והודיע: "נוסעים נכבדים, כאן הקברניט. אנחנו מצטערים להודיע שאחד המנועים שלנו הלך. אנחנו ננחת ביעד ב-15 דקות איחור מהמתוכנן". קולות של נוסעים מודאגים עלו מן המושבים, אך הטיסה נמשכה כסדרה – והבלונדינית ישבה במקומה בנוחות ולא נראתה מודאגת.
חצי שעה לאחר מכן, שוב תקפו רעד וטלטלה עזים את המטוס. נוסעים אחדים החלו לצעוק, ורגע לאחר מכן הטייס שוב פתח את המיקרופון והודיע בקול מודאג: "נוסעים נכבדים, אנחנו מצטערים להודיע שגם מנוע מספר 2 שלנו הלך", הוא נשנק לרגע ואז המשיך: "אנחנו ננחת ביעד 30 דקות מאוחר יותר מהמתוכנן". קולות רמים של נוסעים מודאגים עלו ממחלקת התיירים, רבים קמו ממקומם והחלו להסתובב במטוס בעצבנות, אך הבלונדינית נותרה לשבת מהורהרת בכסאה.
עוד רבע שעה חלפה, ופיצוץ עז נשמע מצידי המטוס והוא החל להטלטל באוויר לפה ולשם. צרחות רמות החלו לעלות מכיוון הנוסעים ופניקה השתלטה על המטוס. הטייס שוב פתח את המיקרופון וזעק: "נוסעים נכבדים, אנחנו מצטערים אבל איבדנו גם את המנוע השלישי מתוך ארבעה שלנו!", בקול מרוסק ומתחנן הוא קרא: "אנא שבו במקומותיכם והדקו חגורות! אנחנו עושים הכל כדי שננחת ביעד בשעה איחור מהזמן המתוכנן, ושאלוהים יהיה איתנו!".
הנוסעים השתוללו וצרחות עזות של פחד נשמעו בכל רחבי המטוס. רק הבלונדינית המשיכה לשבת במקומה ופשוט נראתה זעופה. היא הסתובבה בחוסר נוחות במקומה, פנתה לגבר שישב לידה ואמרה לו: "אוף, זה לא יאמן, אני מה זה מבינה את כל אלו שצורחים... הרי אם גם המנוע האחרון שלנו יילך אנחנו עוד נתקע כאן כל היום!".