כסף זה לא הכל בחיים, אבל הוא בהחלט חלק חשוב! כאן תמצאו את כל הבדיחות שלוקחות אותו בקלות בין אם מדובר ברווח או הפסד, אנשים עשירים או עניים וכל מה שקשור לתשלומים לאנשים ולגופים שונים.
בדיחות על עשירים, בדיחות על עניים, בדיחות על כסף, בדיחות על כלכלה, בדיחות על רווח, בדיחות על הפסד, בדיחות על עסקים.
ועדה ממשלתית מיוחדת החליטה לפתוח מרכז מחזור חדש בנגב, ואלפי טונות של ברזל, בקבוקי זכוכית ופלסטיק נאספו ורוכזו סמוך למקום הקמת המפעל העתידי. חברי הוועדה פחדו שמישהו יגנוב את כל החומרים האלו, ולכן החליטו להעסיק שומר שידאג לכך שאיש לא יתקרב למקום.
אך אז שאלו את עצמם חברי הוועדה: "איך השומר ידע לעשות את עבודתו בלי מישהו שינחה אותו?" ולכן הם הקימו מחלקה לתכנון והדרכה, ושכרו שני אנשים נוספים; אחד שיקבע את ההנחיות לשומר ואחד שיבדוק את יעילותן.
"רגע רגע..." חשבו חברי הוועדה, "אבל איך נדע שהשומר באמת מבצע את ההנחיות שמחלקת ההדרכה תעביר לו?" כדי להבטיח שהדבר אכן יתקיים, הורו חברי הוועדה להקים מחלקה לבקרת איכות, ושכרו שני אנשים נוספים; אחד שיעקוב אחר עבודתו של השומר ואחד שיכין דוחות מפורטים על התנהלותו בהתאם לתצפיות.
"איך אנחנו נשלם לכל האנשים האלה לפני שיש לנו בכלל מפעל?" שאלו את עצמם חברי הוועדה, ומיד הורו על הקמת מחלקת משאבי אנוש והעסקת 3 אנשים נוספים; מנהל משאבי אנוש, עוזר מנהל ורואה חשבון.
לפתע חברי הוועדה הבינו, "כבר יש לנו 8 עובדים ואפילו אין לנו מפעל! מי יהיה אחראי עליהם?" כדי לפתור את הבעיה הזו, הם הורו על הקמת חטיבת ניהול שתכלול 3 עובדים נוספים: מנכ"ל, משנה למנכ"ל ואיש תמיכה טכני.
לאחר כמה חודשים גילו חברי הוועדה שהם חורגים מהתקציב שנקבע להם והבינו שהם חייבים לבצע קיצוצים.
אז הם החליטו לפטר את השומר...
שלושה מיליארדרים, האחד בעל הון אמריקאי, האחד שייח' ערבי והשלישי עשיר רומני טסים יחד מסביב לעולם במטוס פרטי משוכלל וחדשני במיוחד.
בשלב מסוים בטיסה, הם רוצים לדעת איפה בעולם הם כרגע; למיליארדר האמריקאי עוברת פתאום מחשבה איך לעשות זאת מבלי לשאול את הטייס, והוא אומר לחבריו: "אני חושב שאנחנו בניו יורק, תנו לי רגע לבדוק את זה". הוא פותח את חלון המטוס, מוציא את היד שלו החוצה לרגע, מחזיר אותה פנימה ואומר: "יס, צדקתי! בדיוק עכשיו נגעתי בקצה הלפיד של פסל החירות". הוא סוגר את החלון והמיליארדרים ממשיכים בטיסתם.
כמה שעות אחרי הם שוב מתעניינים איפה הם בעולם. אז השייח' הערבי אומר פתאום: "אני חושב שאנחנו בדובאי. תנו לי לבדוק את זה" הוא פותח את החלון, מוציא את היד שלו החוצה לרגע, מחזיר אותה ואומר לחבריו: "אשכרה צדקתי! נגעתי הרגע בקודקוד של הבורג' חליפה" וסוגר את החלון.
עוד כמה שעות טיסה עוברות והמיליארדר הרומני אומר: "עכשיו תורי! נראה לי שאנחנו מעל בוקרשט". הוא פותח את החלון, מוציא את היד שלו לרגע, מחזיר ואומר: "מאמא מיה, כמו שחשבתי, אנחנו בבוקרשט חברים!".
"איך אתה יודע?" שואלים אותו המיליארדרים האמריקאי והערבי, "נגעת בקצה של בניין הפרלמנט?"
"ממש לא" אומר המיליארדר הרומני "היד שלי לא נגעה בשום דבר".
"אז איך אתה כל כך בטוח שאנחנו בבוקרשט?" שואלים אותו חבריו.
עונה הרומני: "זה פשוט, איך שהוצאתי את היד שלי החוצה - שעון הרולקס שלי נגנב!".
איש אחד הולך ברחוב ופתאום משום מקום ניגש אליו אדם לבוש גלימה שאומר לו: ״אני הקוסם הגדול! תן לי 100 שקל ואני אראה לך קסם מדהים״.
האיש קצת בשוק בהתחלה, אבל אז משתכנע ונותן לקוסם 100 שקלים. הקוסם שואל אותו: ״מה תרצה שאעניק לך - חוכמה אינסופית או מיליון דולר?״
האיש מתבלט לרגע ואז חושב שעם חוכמה אינסופית הוא יוכל לעשות הרבה יותר כסף, ובוחר באפשרות הזו.
הקוסם מקיש באצבעותיו, צועק ״חוכמה אינסופית״ מצביע על האיש ואז פתאום מסתובב ובורח משם עם ה-100 שקל.
האיש מחכה רגע, מחכה שני רגעים, ומבין שכלום לא קורה. אז הוא מתחיל לרדוף אחרי הקוסם ולצעוק עליו: ״מה זה? רימית אותי! תחזור הנה!״
״אתה רואה!״ מסתובב אליו הקוסם וצועק תוך כדי ריצה, ״אתה כבר חכם יותר!״
עוזרת במשפחה אמידה מאוד, אזרה אומץ וניגשה לבעלת הבית לבקש העלאה.
בעלת הבית השתוממה וביקשה לדעת מדוע היא חושבת שמגיע לה תשלום נוסף.
"ובכן, גברתי", ענתה העוזרת, "יש 3 סיבות מדוע אני חושבת שמגיעה לי העלאה"
"אני סקרנית לשמוע" השיבה בעלת הבית.
"הראשונה היא שאני מגהצת הרבה יותר טוב ממך" אמרה העוזרת.
"מניין הגעת לכזו מסקנה?" הופתעה בעלת הבית.
"בעלך אמר לי" ענתה העוזרת באומץ. "הסיבה השנייה היא שאני מבשלת הרבה יותר טוב ממך"
"אוי באמת..." לגלגלה בעלת הבית "מי אמר לך כאלו שטויות?"
"בעלך אמר לי" ענתה העוזרת. "והסיבה השלישית היא שאני הרבה יותר טובה ממך במיטה!"
בשלב הזה האישה רותחת מזעם "האם גם את זה בעלי אמר לך?!"
"לא" השיבה העוזרת בארסיות ועל פניה מבט שובב "את זה דווקא אמר לי הגנן..."
"אממ... אז כמה כסף אמרת שאת רוצה?"
סבא אחד ביקש עזרה מהנכד שלו, שייקח את רשימת המצרכים שלו ויקפוץ לחנות כדי לעשות קניות בשבילו. הנכד הסכים בשמחה לבקשה, לקח את הרשימה ויצא לדרך. לאחר כשעה הוא חזר לבית סבו עם שקית עמוסה בכל טוב, ועזר לו לסדר את כל האוכל והמצרכים בבית. לפני שהנכד עזב, שאל אותו הסבא, "כמה כסף אני צריך להחזיר לך על הקניות?". "הכל ביחד היה 67 שקלים" ענה הנכד ובתגובה לכך סבו נאנח בקול גדול...
"מה קרה סבא?", שאל הנכד.
"זה פשוט מדהים אותי כמה שדברים יקרים היום. פעם הייתי יכול להשיג 2 תבניות ביצים, 2 כיכרות לחם, 6 תפוחי אדמה, חלב ושלושה בקבוקים של בירה, ועדיין היה נשאר לי עודף מ-10 שקלים! פעם המצב היה ממש אחרת..."
"טוב היום כבר אין דברים כאלה יותר סבא", אמר הנכד.
"כן", נאנח הסבא, "היום כבר יש יותר מדי מצלמות אבטחה בכל מקום".
בן של שייח׳ ערבי מהמפרץ עובר לגור בברלין לצורך לימודים אקדמיים. אחרי מספר חודשים הוא שולח לאביו מייל בזאת הלשון:
"אבא היקר, ברלין נהדרת, האנשים נחמדים ואני מאוד אוהב להיות כאן. אבל אבא, אני קצת מתבייש בזה שאני מגיע בכל יום לאוניברסיטה במכונית הפרארי מצופת הזהב שקנית לי, בזמן שהמרצים שלי ושאר חבריי הסטודנטים מגיעים בכל יום בתחבורה הציבורית. מה עליי לעשות? באהבה, בנך נאסר."
יום אחרי זה הוא כבר מקבל מייל חזרה מאביו השייח׳:
"בני האהוב והיקר, תפסיק לעשות בושות למשפחה ותתחיל להגיע גם אתה בתחבורה הציבורית. בזה הרגע הועברו לחשבון הבנק שלך 2 מיליון דולרים, לך תקנה איתם את הרכבת. באהבה, אביך."
גבר אחד התעורר ב-5 לפנות בוקר כששמע את דלת הבית נפתחת, ונדהם לגלות שאשתו חזרה מבילוי שנמשך כל הלילה. הוא שאל אתה למה לכל הרוחות היא חזרה הביתה מאוחר כל כך, ואחרי הרבה התחמקויות היא בסוף הודתה...
"בגלל שיש לנו הרבה בעיות כלכליות בזמן האחרון, החלטתי שאין ברירה אלא להציע "שירותים מסוימים" לגברים אחרים כדי להביא עוד כסף..."
אחרי ההלם הראשוני והרבה צעקות, הגבר בסופו של דבר נרגע והבין שאשתו כנראה עשתה את מה שהיא עשתה רק כדי שיהיה להם עוד קצת כסף.
"כמה כסף בכלל עשית הלילה?" הוא שאל.
"500 שקלים ו-50 אגורות" ענתה אשתו.
"מה?! איזה מין ממזר קמצן נתן לך רק 50 אגורות?" התעצבן הבעל.
אז אשתו ענתה לו: "כל אחד מהם..."
מרוקאי אחד עומד עם אשתו בתחנת אוטובוס בתל אביב ומסמן למונית לעצור לו. "תגיד לי," הוא שואל את הנהג, "כמה אתה לוקח בשביל להקפיץ אותי לחוף?"
"בשבילך אני אעשה מחיר - 50 שקל," עונה הנהג.
- "וכמה בשבילי ביחד עם אשתי?"
- "אותו דבר, 50 שקל".
מסתובב המרוקאי לאשתו ואומר: "רואה? תמיד אמרתי לך שאת לא שווה כלום..."
ירקן תימני החליט למכור אבטיחים במחיר של 3 שקל ליחידה, עם מחיר "מבצע" של 3 אבטיחים ב-10 שקל. בחור צעיר שנכנס לחנות הירקות שלו, הבין שמדובר פה בנוכל והחליט להתחכם איתו.
"תביא לי בבקשה אבטיח אחד", הוא אמר למוכר, ושילם עליו 3 שקל. לאחר מכן הוא ביקש אבטיח נוסף, שילם עליו 3 שקל ואז ביקש עוד אבטיח ושילם גם עליו 3 שקל. בסוף צחק ואמר לירקן: "אתה קלטת שבסוף קניתי 3 אבטיחים ב-9 שקל במקום ב-10? כדאי שתשנה את המבצע הגרוע שלך!"
לאחר שהבחור הצעיר יצא מהחנות צחק הירקן: "אנשים מצחיקים... כולם קונים שלושה אבטיחים במקום אחד ומנסים ללמד אותי איך לעשות כסף!"
לאבא גרוזיני אחד היו שני בנים - האחד חכם ועם ראש לעסקים והשני טיפש ולא יוצלח. כשהוא מת, הבן החכם התקשר לטיפש ואמר לו: "שמע, יש לי פגישת עסקים חשובה ולא אוכל להגיע ללוויה. אני רוצה שאבא ילך בצורה מכובדת אז אל תחסוך בהוצאות - הנה פרטי כרטיס האשראי שלי, תחייב הכל עלי".
האח הטיפש טיפל בכל סידורי הלוויה והמחיר לא יצא גבוה מדי, אז האח החכם היה בטוח שהכל תם ונשלם. פתאום אחרי כמה חודשים הוא שם לב למשהו מוזר והתקשר לאחיו הלא יוצלח: "תגיד, איך זה יכול להיות שהכרטיס שלי מחויב כל חודש על 300 שקלים בעסקה שלא אני עשיתי - אתה משתמש בכרטיס שלי?"
האח הטיפש אמר: "מה פתאום!"
"אז איך אתה מסביר את זה?" שאל האח החכם.
"אהה", אמר האח הטיפש, "רצית שלא נחסוך בהוצאות על אבא ולא היה לו שום דבר טוב בארון, אז במקום להוציא עכשיו מלא כסף על בגדים חדשים פשוט לקחתי לו חליפה שכורה!"
אחד הקבלנים שאיתם עבדה הממשלה הציע לפקיד שמולו הוא עובד מכונית ספורט יוקרתית כהוקרה ל"שירותו האדיב" ול"ביסוס מערכת עבודה חלקה ונעימה לכל הצדדים". הפקיד הממשלתי סירב ואמר: "אדוני, הצעתך מאוד נדיבה, אבל מבחינה אתית אני לא יכול לקבל מתנות."
הקבלן הנהן בהבנה ואמר לו: "כל הכבוד על הערכים שלך, ומה אם אני אציע למכור לך את המכונית ב-50% הנחה?"
הפקיד חשב במשך כמה רגעים ואמר: "תעשה לי עוד 50% הנחה לעבודה עם חוזה ממשלתי, תוציא חשבונית שאוכל לקבל פטור ממס ואני אקח אחת בלבן ואחת באדום".
חוואי אחד נסע במהירות מופרזת לביתו של שכנו מהחווה הסמוכה, דפק בדלת בעוצמה שכמעט הפילה אותה מצירה, ובעוד שהוא שוצף וקוצף, מי שפתח לו את הדלת היה ילד בן 9 תמים למראה.
״אבא שלך בבית?״ החוואי שאל בצעקה.
״לא אדוני, הוא נסע לעיר,״ ענה הילד, שנותר רגוע.
החוואי היה עקשן, ושאל את הילד, ״אז איפה אימא שלך, היא בבית!?״
״לא אדוני״, ענה הילד ברוגע, ״היא נסעה לעיר עם אבא שלי.״
העצבים של החווי התחלפו בתחושת תסכול, הוא רטן לעצמו ואז שאל, ״מה עם אחיך, מתן? הוא בבית?״
״לא אדוני, הוא עם אימא ואבא שלי,״ אמר הילד.
החוואי עמד שם במפתן הדלת למשך דקה שלמה עם פרצוף זועף, ממלמל לעצמו מילים ורוטן.
״אני יכול לעזור לך במשהו, אדוני? אתה צריך ללוות מאבא שלי כלים? אני יודע איפה הם נמצאים. או שאולי אתה רוצה שאשאיר לאבא הודעה?״
״ובכן״, אמר החוואי באי נוחות, ״האמת היא שאני ממש צריך לדבר עם אבא שלך ישירות. זה בנוגע לאחיך, מתן. הוא הכניס את רחלי שלי להריון.״
הילד חשב לרגע ואז אמר, ״כן, תצטרך לדבר עם אבא שלי על זה. אני יודע שהוא לוקח 500 שקל לפרה ו-750 שקל לסוס, אבל אני לא יודע כמה הוא לוקח על מתן.״
יום אחד בסוף שנות ה-70' שמע הרב לוי דפיקה בדלת ביתו באמצע הצהריים. "איך אני יכול לעזור לכם חברים?" הוא אמר לשני הגברים שעמדו בפניו. השניים הסבירו לו שיש להם ויכוח שהם לא מסוגלים לפתור בעצמם, ושהם רוצים שהוא יעזור להם להגיע להחלטה. "על מה הוויכוח שלכם?" שאל הרבי, ואז הגבר הראשון התפרץ בזעם וקרא: "שחור זה צבע!"
"לא זה לא!" ענה לו הגבר השני.
"בטח ששחור זה צבע!" צעק בתשובה הגבר הראשון.
"רבי, תגיד לנו אתה" פנה הגבר השני לרב לוי, "האם שחור זה צבע?".
הרב המבולבל חשב לרגע ואז ענה: "ובכן כן..."
"הנה אתה רואה!" פנה הגבר הראשון לשני, "אמרתי לך - שחור זה צבע! וגם לבן!"
"לבן זה לא צבע!" צעק הגבר השני.
"רבי?" שאל הגבר הראשון.
"ובכן כן, גם לבן הוא צבע" השיב הרב לוי.
"אתה רואה צחי?!" פנה שוב הגבר הראשון לחברו, "מכרתי לך טלוויזיה צבעונית!"
רשות המסים בישראל יצרה קשר עם אמן ידוע, אשר עיצב עבורה מתנה סמלית - מחדד עפרונות שולחני. המתנה תוענק השנה על ידי מס הכנסה לכל בית ישראל, כאות תודה על כל מיליארדי השקלים שהם מרוויחים בזכותו מדי שנה בשנה.
עיצוב המתנה בא לבטא את היחס המיוחד, הידידותי ואף האינטימי, שרשות המסים הצליחה לבנות וליצור עם הציבור הישראלי לאורך השנים.
אבא, אימא וילד יצאו לבלות בים ביום קיץ חם, אבל ברגע שהגיעו לחוף הם גילו שיש דגל שחור. הילד מאוד רצה להיכנס למים, אבל אימא שלו לא הסכימה והם נשארו על החוף כדי לנוח בשמש ולשחק בחול. אחרי כמה דקות האבא השתעמם ופנה אל אשתו: "תשימי עין על הילד, אני נכנס למים, אין מצב שהים באמת כזה מסוכן".
אחרי כמה דקות שאל הילד: "אימא, למה לאבא נתת להיכנס למים ולי לא?"
"כי אתה ואבא זה שני אנשים שונים ויש דברים שהוא יכול ואתה לא" ענתה האימא.
- "זה כי אבא יודע לשחות ממש טוב?" המשיך הילד.
- "לא ממש" ענתה האם.
- "זה כי אבא גדול וחזק?"
- "לא."
- "אז למה לאבא מותר להיכנס למים ולי אסור?"
- "כי לאבא יש ביטוח חיים."
אחרי אימון מופרך קבוצה של גברים נמצאים בחדר ההלבשה במכון כושר יוקרתי ולפתע נשמע צלצול של פלאפון שמונח על אחד הספסלים. גבר אחד מפעיל את הרמקול ומתחיל בשיחה, שאר המתאמנים עוצרים ומקשיבים לשיחה:
הגבר: "הלו?"
האישה: "היי מאמי, זאת אני, אתה במכון כושר?"
הגבר: "כן מאמי."
האישה: "אני כרגע בכיכר המדינה ומצאתי ג'קט מהמם, זה עולה 7000₪ זה בסדר אם אקנה את זה?"
הגבר: "בטח, אם את אוהבת את זה אז בכיף."
האישה: "אהה, גם עברתי בסוכנות רכב בדרך וראיתי את המרצדס החדשה שמאוד אהבתי."
הגבר: "כמה זה עולה?"
האישה: "מיליון וחצי."
הגבר: "בסדר, אבל במחיר הזה אני רוצה את זה באבזור מלא."
האישה: "נהדר, אהה עוד דבר אחד... דיברתי עכשיו עם דנה והיא סיפרה שהבית שאהבתי שוב למכירה, הם מבקשים 12,000,000."
הגבר: "תגישי הצעה של 11,000,000. הם בטח יקבלו את זה ואם לא אז גם 11 וחצי לא סוף העולם, נוכל להרשות לעצמנו אם זה מה שאת רוצה."
אישה : "בסדר מותק, נתראה בהמשך, אני אוהבת אותך."
הגבר: "ביי, גם אני אוהב אותך."
הגבר מסיים את השיחה וכל שאר הגברים מסתכלים עליו בתדהמה.
הוא מסתובב אליהם ושואל: "מישהו יודע של מי האייפון הזה?"
חוואי אחד הלך לשוק למכור את אחד הסוסים שלו ב-2,000 דולר, ומצא קונה בלי שום בעיה. הוא הבטיח לו שידאג להעביר לו את הסוס תוך שבוע אחד, אך בצער רב הסוס הלך לעולמו באמצע השבוע. החוואי הבטיח להחזיר לקונה את כספו, אך הקונה בחר לקבל את הסוס כפי שהוא בכל זאת.
בשבוע שלאחר מכן החוואי פגש את אותו קונה שוב בשוק ושאל אותו מה הוא עשה עם הסוס המת שקנה. הקונה סיפר לו: "עשיתי הגרלה עם סכום כניסה של 50 דולר, ומי שזכה קיבל את הסוס. השתתפו 100 אנשים, וככה אספתי 5,000 דולר.
החוואי היה המום ושאל: "מה, ואף אחד לא התעצבן לגלות שהסוס מת?"
הקונה ענה לו: "רק הזוכה, אז החזרתי לו את ה-50 דולר שלו."
"עלי לעקור את השן הכואבת", אמר רופא השיניים, "אבל אל דאגה, זה ייקח רק חמש דקות".
"וכמה זה יעלה?", שאל הפציינט.
"מאה שקל", ענה הרופא.
"מאה שקל בעד עבודה של חמש דקות?!", הזדעק החולה.
"אם זה יתרום להרגשתך הטובה", אמר הרופא, "אפשר לבצע את העקירה במשך חצי שעה".
יעקב סוף סוף יצא לפנסיה, והוא החליט שברצונו לעבור לגור במקום שקט שבו יוכל להעביר את ימיו ברוגע ובנועם ולישון בכל אחר צהריים כמו תינוק. הוא רכש בית ברחוב שקט, לא רחוק מבית ספר. הבעיה היא שבמשך שבוע שלם, בכל יום אחרי הצהריים ובדיוק בשעה שבה ישן, עברו ליד ביתו שלושה ילדים עם מקלות בידיים, אותם הם דפקו על פחי אשפה והרעישו בקולי קולות.
יעקב החליט שזה חייב להיפסק, והיה לו רעיון מושלם. הוא חיכה שהילדים יגיעו, וכשאכן הופיעו כהרגלם, הוא יצא אליהם ואמר להם, "אתם ילדים ממש נהדרים, גם אני הייתי כמוכם כשהייתי בגילכם – הייתי דופק מקלות על כל דבר שראיתי. אתם מזכירים לי את עצמי כשהייתי קטן – תעשו לי טובה, אם תעברו פה בכל יום ותעשו את זה, אני אתן לכל אחד מכם 5 שקלים".
הילדים כמובן שמחו ואמרו לו שהם יחזרו בכל יום וירעישו כמה שיותר.
עברו מספר ימים בהם יעקב שילם לילדים 5 שקלים כפי שהבטיח, ויום אחד הוא יצא לפגוש אותם עם פרצוף עצוב. הוא אמר להם, "תראו ילדוד'ס, אני ממש מצטער, אבל נבלע לי כרטיס האשראי ולא הצלחתי להוציא כסף. אין לי מספיק כדי לתת לכם הרבה, אז תצטרכו להסתפק ב-2 שקלים לכל אחד". הילדים כמובן לא היו מרוצים, אך קיבלו את התשלום והמשיכו לדפוק על הפחים כהרגלם.
עברו עוד מספר ימים, בהם הילדים הרעישו ככל יכולתם עבור 2 שקלים ליום. יצא יעקב לפגוש אותם יום אחד, ופניו היו קודרים מאוד. "תראו...", אמר להם, "אני ממש מצטער, אבל לא קיבלתי את כספי הפנסיה שלי החודש. אני אאלץ להביא לכל אחד מכם רק חצי שקל".
"זהו?!" אמר המנהיג של החבורה. "נראה לך שאנחנו נבזבז את הזמן שלנו על חצי שקל? השתגעת! אין מצב! אנחנו לא נחזור לפה עוד, זה לא שווה את זה!".
ומאז, יעקב ישן בכל אחר צהריים כמו תינוק...
ביום סוער אחד, רבי הלך ברחוב כשלפתע רוח חזקה העיפה את הכובע מראשו. הרבי רדף אחרי הכובע, אך הרוח הייתה חזקה מדי. היא סחפה את הכובע שלו הרחק הרחק, עד שבחור צעיר שראה מה קרה התחיל גם הוא לרדוף אחרי הכובע, תפס אותו והחזיר לרבי.
הרבי היה אסיר תודה, נתן לבחור הצעיר שטר של 20 דולר ובירך אותו. הבחור הצעיר כה התרגש, והחליט ללכת להמר על סוסים עם ברכתו של הרב. הוא הסתכל על רשימת הסוסים ושם את כל 20 הדולר על סוס אחד. אחרי שסיים להמר הוא חזר הביתה וסיפר את כל מה שקרה באותו היום לאביו.
"... הסתכלתי על רשימת הסוסים, והיה שם סוס פולני בשם 'שטריימל' שהסיכויים שלו לנצח היו 1 ל-100, אבל מאחר שקיבלתי את ברכתו של הרב שמתי את כל 20 הדולר שהביא לי עליו, ונחש מה... הוא ניצח! במרוץ הבא היה סוס אמריקאי בשם 'מגבעת' עם סיכויים של 1-30, אז שמתי עליו את כל כספי הזכייה, ונחש מה... גם כאן זכיתי!"
"אז איפה הכסף?" שאל אביו.
"הפסדתי את כולו במרוץ האחרון..." אמר הבן. "היה ברשימה סוס צרפתי בשם 'שאטו' עם סיכויים של 1 ל-5 ששמתי עליו את כל כספי הזכייה. בגלל ש'שאטו' בצרפתית זה כובע, חשבתי שהוא יהיה הבחירה הנכונה."
"אידיוט!" צעק אביו, "שאטו זה אחוזה, שאפו זה כובע!". האבא רתח מזעם, ואחרי שנרגע קצת שאל, "אז מי ניצח במרוץ?"
הבן ענה, "איזה סוס ספרדי אחד שאף אחד לא ציפה שיהיה לו סיכוי – 'סומבררו'..."
ראש המוסד לביטוח לאומי יצא לגמלאות וכעת שר העבודה והרווחה נאלץ למצוא לו מחליף. הוא הצליח לצמצם את האפשרויות שלו ל-3 פקידים שקיבלו המלצות חמות מאוד, אך רק אחד מהם יכול לקבל את הקידום ולכן השר החליט לערוך ראיונות אישיים עם כל אחד מהם כדי למצוא את האדם המתאים לתפקיד.
השר קרא לפקיד הראשון אל משרדו כדי לערוך ראיון קצר והתחיל להסביר לו את מהלך השיחה: "כפי שאתה יודע, אנחנו מחפשים מחליף לתפקיד ראש המוסד לביטוח לאומי וכדי לראות אם אתה מתאים אני רוצה לשאול אותך שאלה מקצועית חשובה - מה תעשה אם אני אבקש ממך להפחית את דמי הביטוח שתושבי המדינה משלמים ב-20%."
הפקיד חשב לרגע ואז אמר, "דבר ראשון, כדי לאזן את הקופות שלנו אני אתחיל בקיצוץ הוצאות הארגון ואצמצם את כל השירותים הלא חיוניים שלנו..."
"טוב די זה מספיק", אמר השר, "אני מצטער אבל אתה לא מתאים לתפקיד. צא החוצה וקרא בבקשה למועמד השני."
כשהפקיד השני נכנס למשרד, השר שאל אותו את אותה השאלה. "קודם כל צריך לעשות רפורמה מקיפה בארגון ולשנות את כל שיטת העבודה המיושנת שלנו..." החל הפקיד השני לענות, אבל גם הפעם השר קטע אותו באמצע דבריו, הודיע לו שהוא לא מתאים לעבודה וביקש ממנו לצאת מהמשרד ולהכניס את המועמד השלישי.
לאחר שהפקיד השלישי נכנס השר הפנה אליו את אותה השאלה: "מה תעשה אם אני אבקש ממך להפחית את דמי הביטוח שתושבי המדינה משלמים ב-20%?"
"זה קל מאוד, קודם כל אני אעלה את דמי הביטוח ב-30% ואחרי שנה-שנתיים אפשר יהיה להוריד אותם ב-20% בלי בעיה", השיב הפקיד השלישי, וכבר קיבל את תג העבודה החדש שלו...
אימא אחת מגיעה למרפאה של רופא שיניים כדי לאסוף את הבן הקטן שלה אחרי טיפול.
"הטיפול עבר בהצלחה גברת שושנה והבן שלך מתאושש בחדר. בבקשה תגשי לקבלה ותשלמי 400 שקל" אמר לה הרופא.
"איך 400 שקל? אתה אמרת לי שזה יעלה רק 100 שקל ואני יודעת טוב מאוד שזה המחיר שאתה לוקח מכל האימהות שבאות לעשות כאן טיפולים עם הילדים שלהן!" התעצבנה האימא.
"זה נכון גברת שושנה" אמר רופא השיניים, "אבל הבן שלך צרח כל כך הרבה לפני ההרדמה ש-3 אימהות אחרות ברחו עם הילדים שלהן!"
יהודי אמריקאי נכנס לבנק בניו יורק ופנה לפקיד במחלקת ההלוואות. הוא אמר לפקיד שהוא טס לישראל בענייני עסקים, ומבקש ללוות לעסקיו – 5000$. הפקיד אמר לו שאין בעיה, אך הבנק צריך פיקדון, כדי לתת לו הלוואה. היהודי נתן לפקיד מפתחות למכונית פרארי חדשה שחנתה ברחוב מול הבנק, כפיקדון להלוואה, והפקיד הסכים לקחת את הפרארי.
לאחר שהיהודי יצא לדרכו, מנהל הבנק וכל הפקידים צחקו על האיש היהודי שהשתמש בפרארי שעולה - 250,000$ כפיקדון להלוואה של 5,000$. מנהל הרכב של הבנק החנה את הפרארי בחניון של הבנק במקום בטוח ושמור.
כעבור שבועיים, היהודי חזר והחזיר את החוב - 5,000$, ובנוסף חויב בריבית של - 15.41$. אז פנה הפקיד ליהודי: "אדוני, אנחנו מאוד שמחנו לעשות איתך עסקים, והעסקה איתך עבדה נהדר, אך אנו קצת תמהים. בזמן שהיית בישראל ביררנו עליך פרטים, וגילינו שאתה מולטי-מיליונר. מה שמפליא הוא - למה שמולטי מיליונר יצטרך הלוואה של 5,000$ מהבנק?"
היהודי ענה בחיוך:" ,חשוב רק לרגע אדוני!! באיזה מקום אחר בעיר ניו יורק אני יכול להחנות את הפרארי שלי, לשבועיים, במחיר כה סמלי של 15.41$, ולצפות שהיא תהיה שם כשאחזור"?
רופא נוכל וכושל אחד לא הצליח למצוא עבודה אחרי שחיפש משרה במשך שנים, ובחר בסופו של דבר לפתוח קליניקה בעצמו. עם זאת, לא היה לו כסף לרכוש ציוד רפואי מתקדם, וגם לא תקציב לפרסם את עצמו, ולכן הוא תלה שלטים בכל רחבי העיר שבה גר: "קבלו אצלי טיפול זול בעלות של 50 שקלים בלבד, ואם לא ריפאתי אתכם - תקבלו 100 שקלים בחזרה!"
עורך דין ממולח אחד ראה את המודעה והחליט לנצל את ההזדמנות להרוויח כסף קל. הוא הגיע למרפאה של הרופא ואמר לו, "ד"ר, אני חושב שאיבדתי את חוש הטעם".
הרופא מיד קרא לאחות ואמר לה, "תביאי את קופסה מספר 22 ושימי 3 חתיכות בתוך הפה של המטופל".
כבר בחתיכה הראשונה עורך הדין הבין מה שמו לו בפה – "מה זה?!" הוא צעק, "זה קקי של כלב!", והרופא אמר, "מזל טוב, אתה בריא! 50 שקלים בבקשה".
עורך הדין שילם ויצא בבושת פנים מהמרפאה - אבל החליט שהוא ממש לא רוצה לצאת חייב, ולכן ביום שאחרי חזר אל הרופא, והפעם טען שהוא איבד את הזיכרון. הרופא קרא לאחות ואמר: "תביאי את קופסה מספר 22 ושימי 3 חתיכות בתוך הפה של המטופל".
עורך הדין מיד נרתע וצעק, "לא, זה קקי של כלב!", והרופא אמר, "מזל טוב, אתה בריא! 50 שקלים בבקשה".
עורך הדין שילם שוב ויצא מהמרפאה עצבני במיוחד. הוא חשב לעצמו ושיער שאם איכשהו יצליח לקבל 100 שקלים, הוא בסופו של דבר יוכל להחזיר לעצמו את מה שכבר הפסיד, לכן הוא לא ויתר וחזר למרפאה של הרופא פעם נוספת. הפעם טען שהוא איבד את הראייה שלו.
"ובכן...", אמר הרופא, "לזה אין לי תרופה לצערי. הנה, קח 100 שקלים", והגיש לעורך דין שטר.
"רגע", אמר עורך הדין, "זה שטר של 20!".
"מזל טוב, אתה בריא!", אמר הרופא, "50 שקלים בבקשה."
תימני ומרוקאי נפטרים יחד ועולים השמימה. השניים מגיעים לשער הראשי בשמים ושם מקבל אותם מלאך.
המלאך פותח את גיליון החיים של המרוקאי, מביט בו בעיון וסוגר אותו. הוא אומר למרוקאי: "אתה היית אדם רשע כל החיים שלך. צעקת, רבת וקיללת ואתה הולך מכאן ישר לגיהנום".
לאחר מכן המלאך פותח את הגיליון של התימני ומביט בו. הוא מסתכל עליו במבט מתרשם ואומר לו: "אני רואה שכל החיים שלך היית צדיק, שקט ועניו. מקומך בגן עדן".
המלאך בכניסה חותם על הניירת וקורא לשומרים. הם לוקחים את המרוקאי ומכניסים אותו לחדר בגודל מטר על מטר, בלי חלונות, בלי ריהוט ועם מלא קוצים על הקירות. הם משליכים אותו פנימה ונועלים את הדלת.
כל הלילה המרוקאי מנסה למצוא תנוחה להירדם בלי להידקר ולא מצליח.
בבוקר המרוקאי מרוט מעייפות, פתאום רואה את הדלת של החדר נפתחת ולהפתעתו התימני נכנס ומבקש שיעשה לו מקום.
המרוקאי נדהם ושואל את התימני: "מה קרה, גם אותך זרקו לגיהנום?"
התימני עונה לו: "מה פתאום! נתנו לי אחוזה ענקית בגן עדן עם 3 מפלסים, 2 בריכות, סאונה, חדר כושר וטבח פרטי".
"אז מה לעזאזל אתה עושה פה?" שואל המרוקאי.
עונה לו התימני, "מה אני צריך את כל זה, השכרתי אותה..."
באחד הימים, הופתע רב בית הכנסת לראות מתפלל חדש שהגיע לראשונה, חנוט בחליפת יוקרה ונעלי מעצבים.
"כבוד הרב" אמר האורח, "באתי להודות לאל על העושר הרב שנתן לי, ולהרים תרומה של 100 אלף דולר לבית הכנסת!"
"וואוו" התרגש הרב, "אם מותר לי לשאול, איך הגעת לעושרך הרב?"
"בחודש שעבר הנחתי תפילין לראשונה בחיי" השיב האיש, "וביקשתי מהאל הצלחה כלכלית. כעבור שבוע חל מהפך בביזנס שלי, וסגרתי עסקאות במיליוני דולרים..."
"איך אתה מסביר את זה?" הופתע הרב, "אני מתפלל לאלוקינו שלוש פעמים ביום, מלמד תורה, פונה לבורא עולם בכל רגע נתון וחושב עליו בכל רגע ורגע, ובכל זאת אני עני מרוד, והשם לא העניק למשפחתי רווחה כלכלית..."
"אתה יודע למה זה?" השיב האורח, "זה כי אתה נודניק!"
היום השמח ביותר בחייו של מרדכי, מיליונר בן 60, סופסוף הגיע! הוא מצא את אשת חלומותיו וערך טקס חתונה גדול באולם מפואר והזמין את כל חבריו ושותפיו העסקיים.
כשהחתן והכלה נעמדו מתחת לחופה חלק גדול מהאורחים נדהמו לגלות שהאישה לצד מרדכי היא צעירה בת 24 עם גוף מחוטב ושיער שופע שבקלות הייתה יכולה להיות דוגמנית צמרת.
הכוס נשברה, האורחים מחאו כפיים, כוסות שמפנייה משובחת נמזגו לכל האורחים והחגיגה החלה. תזמורת שלמה ניגנה בזמן שהאורחים רקדו באולם מתחת לנברשות קריסטל ענקיות, וצוות של מלצרים אלגנטיים עבר בין השולחנות וחילק מטעמים אקזוטיים כיד המלך לכל מי שרק ביקש.
כמובן שתצוגת הפאר והעושר הזאת גרמה לכמה ממכריו של מרדכי להרגיש קנאה רבה ולחשוב שמדובר בהצגה אחת גדולה. הרי איך יתכן שאדם בן 60 מצא לעצמו אהבה כה צעירה? הם היו בטוחים שהאישה הזאת מנצלת את מרדכי! ברגע של הפוגה מהחגיגות ניגש אליו אחד מהאורחים האלו ושאל אותו איך אדם מבוגר שכמוהו הצליח להתחתן עם אישה צעירה ויפה כל כך.
"זה מאוד פשוט", אמר מרדכי עם חיוך ענק על פניו, "זייפתי את הגיל שלי."
"מה זאת אומרת?" שאל האורח, "אין סיכוי שהיא חושבת שאתה בגילה!"
"מה פתאום?!" ענה מרדכי, "אמרתי לה שאני בן 87 וישר היא רצתה להתחתן איתי!"
אברם ואסתר טסים מברוקלין לאוסטרליה לרגל חגיגות יום הנישואין ה-40 שלהם, כשלפתע מפציע קולו של הטיס ברמקולים: "נוסעים יקרים, אחד מהמנועים שלנו הפסיק לעבוד, אולם למזלנו זה קרה מעל אי קטן שאינו מסומן במפה, כך שאני מאמין שאנחנו נינצל, אך יש סיכוי שלא ימצאו אותנו לעולם.
הם נוחתים בשלום על האי ואברם מסתובב לאסתר ושואל: "תגידי אסתר, שילמת לרבי על הכיסאות שלנו בבית הכנסת?
"לא הספקתי", עונה אסתר.
"ותגידי, את התרומה לקרן היהודית שלחת?"
"אויש אברם", היא עונה בבושה, "שמתי במעטפה ולא שלחתי עוד..."
"ואת הצ'ק לבניית האגף החדש בבית הכנסת נתת?"
"אני כל כך מצטערת אברמ`לה, זה פשוט פרח מזכרוני."
אברם נותן לאסתר את הנשיקה הכי גדולה שנתן לה מזה 40 שנה, והיא מסתכלת עליו המומה ושואלת: "אבל אחרי כל זה, למה אתה מנשק אותי אברם?"
"כי הם ימצאו אותנו אסתר..." הוא עונה לה, "הם ימצאו אותנו...."
הבן אדם הכי עשיר בעולם עשה מסיבה בווילה הכי מפוארת שלו והזמין את כל האנשים הכי מפורסמים שיש.
בשיא המסיבה קרא הבן אדם לכל האורחים להתקבץ סביב הבריכה הגדולה. כולם הגיעו מסביב לבריכה והמוזיקה ברקע נפסקה. כל האורחים היו בהלם וחיכו שבעל הבית יסביר במה מדובר.
הבעלים של המקום התחיל לדבר ואמר: "בבריכה פה לפניכם יש שלושה תנינים רעבים במיוחד, אדם שיקפוץ לבריכה ויצליח לצאת בצידה השני יקבל 50 מליון דולר במזומן!"
שקט, אף אחד לא זז מילימטר.
אחרי דקה או שתיים בעל המקום המשיך לדבר: "הבן אדם שיצליח לעשות את זה יקבל 50 מליון דולר ואת הווילה הכי מפוארת שלי!"
כולם בהלם אף אחד לא זז ממקומו.
אחרי מספר דקות נוספות אמר הבעלים של המקום: "מי שיצליח לעשות את זה יקבל 50 מליון דולר, את הווילה הכי מפוארת ו-5 מהמכוניות הכי יקרות שלי לפי בחירה!!"
פתאום, מישהו קופץ למים, שוחה שוחה, עובר תנין אחד, ממשיך בכל הכח ועובר גם את התנין השני התנין השלישי כמעט תופס לו את הרגל אבל בנס הוא מצליח לצאת בצד השני, כולו מתנשם בכבדות רטוב מכף רגל ועד ראש.
הבעלים של המקום בא אליו ומביא לו את המזוודה עם הכסף אך הוא לא לוקח אותה. הבעלים מביא לו את צרור המפתחות של הווילה ושל המכוניות אבל הבחור זורק אותם למים.
הבעלים של המקום בהלם לא מבין מה הולך. הוא אומר לבחור: "רק תגיד מה אתה רוצה וזה שלך".
הבחור מסתכל עליו בעצבים ואומר לו: "מה אני רוצה? אני רוצה לדעת מי המנוול שדחף אותי למים!!!"
מוריס ואסתר הולכים ליריד המטוסים הישנים בכל שנה, ובכל שנה מוריס אומר לאסתר: "אני רוצה לעלות על המטוס!" אסתר מגיבה לכך בכל שנה באומרה: "הטיסה עולה 500 שקל! 500 שקל זה לא קצת!"
פעם אחת הלכו מוריס ואסתר ליריד המטוסים, ומוריס אמר לאסתר: "אסתר, יקירתי. אני כבר בן 85 שנה. אם לא אעלה היום על המטוס הזה, אולי לא תהיה לי עוד הזדמנות בחיים." אסתר ענתה, "מוריס, הטיסה עולה 500 שקל! 500 שקל זה לא קצת!"
טייס המטוס שהיה לצידם, שמע את הזוג ואמר מיד: "אני אעשה אתכם עסקה. אקח את שניכם לטיסה, ואם תצליחו להישאר בשקט לכל אורכה, לא אגבה מכם כסף! אך אם תוציאו הגה אחד, הטיסה תעלה לכם 500 שקל." מוריס ואסתר הסכימו לעסקה ועלו למטוס.
הטייס עשה פעלולים באוויר, אך שום הגה לא נשמע מבני הזוג. המטוס התהפך והסתובב, אך אף מילה לא נשמעה. כשנחת המטוס, פנה הטייס למוריס ואמר: "עשיתי כל מה שיכולתי, אבל לא צעקתם אפילו פעם אחת. הרשמתם אותי".
מוריס אמר לו בחזרה: "ובכן, למען האמת, כמעט אמרתי משהו כשאסתר נפלה מהמטוס, אבל אתה יודע... 500 שקל זה לא קצת."