יש לנו מדינה קטנה עם ערבוב של עדות ומגזרים ומקום המדינה השילוב הזה מוביל להמון רגעים של הומור ובדיחות. כאן תמצאו בדיחות על עדות כולל בדיחות על מרוקאים, בדיחות על תימנים, בדיחות על גרוזינים, בדיחות על פולנים, בדיחות על אשכנזים, בדיחות על פרסים, בדיחות על כורדים, בדיחות על ערבים, בדיחות על אתיופים. קחו הכל כמובן בהומור וצחוק...
בדיחות על עדות כולל בדיחות על מרוקאים, בדיחות על תימנים, בדיחות על גרוזינים, בדיחות על פולנים, בדיחות על פרסים, בדיחות על כורדים, בדיחות על ערבים.
שלושה מיליארדרים, האחד בעל הון אמריקאי, האחד שייח' ערבי והשלישי עשיר רומני טסים יחד מסביב לעולם במטוס פרטי משוכלל וחדשני במיוחד.
בשלב מסוים בטיסה, הם רוצים לדעת איפה בעולם הם כרגע; למיליארדר האמריקאי עוברת פתאום מחשבה איך לעשות זאת מבלי לשאול את הטייס, והוא אומר לחבריו: "אני חושב שאנחנו בניו יורק, תנו לי רגע לבדוק את זה". הוא פותח את חלון המטוס, מוציא את היד שלו החוצה לרגע, מחזיר אותה פנימה ואומר: "יס, צדקתי! בדיוק עכשיו נגעתי בקצה הלפיד של פסל החירות". הוא סוגר את החלון והמיליארדרים ממשיכים בטיסתם.
כמה שעות אחרי הם שוב מתעניינים איפה הם בעולם. אז השייח' הערבי אומר פתאום: "אני חושב שאנחנו בדובאי. תנו לי לבדוק את זה" הוא פותח את החלון, מוציא את היד שלו החוצה לרגע, מחזיר אותה ואומר לחבריו: "אשכרה צדקתי! נגעתי הרגע בקודקוד של הבורג' חליפה" וסוגר את החלון.
עוד כמה שעות טיסה עוברות והמיליארדר הרומני אומר: "עכשיו תורי! נראה לי שאנחנו מעל בוקרשט". הוא פותח את החלון, מוציא את היד שלו לרגע, מחזיר ואומר: "מאמא מיה, כמו שחשבתי, אנחנו בבוקרשט חברים!".
"איך אתה יודע?" שואלים אותו המיליארדרים האמריקאי והערבי, "נגעת בקצה של בניין הפרלמנט?"
"ממש לא" אומר המיליארדר הרומני "היד שלי לא נגעה בשום דבר".
"אז איך אתה כל כך בטוח שאנחנו בבוקרשט?" שואלים אותו חבריו.
עונה הרומני: "זה פשוט, איך שהוצאתי את היד שלי החוצה - שעון הרולקס שלי נגנב!".
שני חברים ותיקים , אשכנזי ופרסי, מתכננים יחד נסיעה לחופשה בחו"ל. לאחר שסגרו עסקה עם סוכנות נסיעות הגיעה לפתע לביתם מעטפה חומה בדואר ובה צו מילואים. שירות המילואים שנרשם להם היה מיועד בדיוק לימי החופשה המתוכננת.
שני החברים, אשר משרתים יחד מזה כמה שנים, ניגשו יחד ליחידה וביקשו לדחות להם את שירות המילואים, אך לצערם הם לא הצליחו לקבל דחייה. בלית ברירה החליטו שניהם להתחזות לחולים בתקווה שזה ידחה להם את המילואים. והלכו שניהם לרופא.
הראשון שנכנס לרופא היה האשכנזי. עלה לו רעיון כיצד לגרום לרופא לתת לו תעודת מחלה. גלגל האשכנזי שטר כחול של 200 ש"ח ודחף אותו לעצמו בתחת. בקליניקה של הרופא הוא הלך בקושי, ולשאלת הרופא ענה: "לא יודע מה יש לי , אני סובל מכאבים נוראים בפי הטבעת...". הרופא ציווה עליו להתפשט, בחן היטב את פי הטבעת וגילה שם את שטר 200 השקלים הכחול המגולגל. הרופא הבין מיד מה צריך לעשות... שלף את השטר הכחול ורשם מיד תעודת מחלה המשחררת אותו מהמילואים.
החבר הפרסי התלהב מההצלחה של חברו האשכנזי והחליט לנסות גם הוא את אותו התרגיל. אלא שלדעתו 200 ש"ח זה יותר מידי בשביל דבר כזה. "מספיק לרופא רק 20 שקל..." - אמר לעצמו הפרסי, "יימח שמו רק עכשיו הוא קיבל 200 ש"ח מהחבר שלי...על כלום...". לקח הפרסי שטר אדום של 20 ש"ח, גלגל אותו היטב , דחף אותו לעצמו לתחת והלך לרופא.
"תראה אדון רופא" הוא אומר, "אני לא יודע מה יש לי, אבל אני סובל מכאבים נוראים בפי הטבעת... אתה בוודאי יודע למה זה..." רמז הפרסי לרופא. חיטט הרופא בפי הטבעת, גילה שם שטר אדום של 20 שקלים, חייך לעצמו ו...דחף את השטר האדום עמוק יותר פנימה, מרח משחה בפי הטבעת של הפרסי ורשם לו מרשם לטיפול. "מה ? זה כל מה שאתה יכול לעשות ?" שאל הפרסי באכזבה עמוקה.
תשובת הרופא : "הפצע שלך עדיין אדום, זה לא נורא... כשהוא יהיה כחול תחזור אליי."
בעיר אחת ארגנו תחרות קללות שאליה נרשמו שלושה מתחרים: פרסי, גרוזיני ומרוקאי. לפני שכל אחד מהם עלה על הבמה כדי להציג את שצף הקללות שלו, הם הודרכו להיכנס לחדר קטן על הבמה, שם יוכלו להתכונן ולחמם את קולם, וממנו הם יצאו ישירות אל מול הקהל.
הראשון היה הפרסי. הוא נכנס לחדר הקטן, כחכך קצת בגרונו, יצא ממנו, לקח כמה צעדים קדמה ושחרר אוסף קללות בפרסית שנמשך 2 דקות. הקהל הריע בקול רם.
השני היה הגרוזיני. הוא נכנס לחדר הקטן, בדק שהחולצה שלו בתוך המכנסיים, יצא ממנו, לקח כמה צעדים קדימה ושחרר אוסף קללות בלתי פוסק בגרוזינית במשך 5 דקות. הקהל הריע בקול רם עוד יותר.
השלישי היה המרוקאי. הוא נכנס לחדר הקטן, ולפתע, כשהוא עוד בחדר, התחיל לצרוח בקולי קולות רצף של קללות כמו שאיש מעולם לא שמע - במרוקאית, בפרסית, בגרוזינית ובכל שפה אחרת שקיימת, במשך לא פחות מ-10 דקות. הקהל ששמע את הכל היה בהלם ואחרי רגע של דממה כולם מחאו כפיים, שרקו וצעקו בקול רם.
המרוקאי המבולבל יצא מהחדר, לקח כמה צעדים קדימה ואמר, "סליחה שהתעכבתי, לא נסגר לי הריצ'רץ'. עכשיו אני מוכן!"
מישו וינקו הם שני רומנים, לכל אחד מהם יש מסעדת קבבים משלו, ושתי המסעדות פועלות זו מול זו, האחת מול השנייה. המסעדה של ינקו מצליחה מאוד, אבל של מישו הרבה פחות.
יום אחד מישו אוזר אומץ, הולך לינקו ואומר לו: ״תגיד לי, ידידי, איך זה שאתה כל כך מצליח? מה המתכון הסודי שאתה משתמש בו לקבב הרומני שלך?״
״ובכן תשמע״ אמר לו ינקו, ״זה פשוט. אני משתמש במתכון הישן של אמא שלי עליה השלום. אני לוקח חתיכה ענקית של לחם, מוסיף לה המון המון תיבול, מוסיף להכל את החתיכה הכי קטנה ודקה של בשר שאני יכול לפרוס, ואז...״ ינקו מנמיך פתאום את קולו ולוחש, ״אני מגרד פנימה קצת אוכל לחתולים, וזאת תערובת הקבב שלי...״
״אה-אה! תפסתי אותך״ אמר לו מישו בהתלהבות, ״עכשיו אני יודע מה הסוד שלך! אתה מוסיף בשר לקבב!״
שוטר הקיש על דלתו של כורדי, אבל זה בחר להתעלם ופשוט ישב בכיסאו. השוטר המשיך לדפוק, אך הכורדי התעלם. הדפיקות הלכו וגברו, אך הכורדי התעקש להמשיך לשבת בתקווה שהשוטר יתייאש וילך.
לבסוף הצמיד השוטר את פניו מחוץ לחלון והביט בכורדי. "אתה חושב שאני טיפש?", צעק לו, "אני רואה אותך שם בפנים!"
"מצטער, אתה לא נכנס פנימה", השיב הכורדי.
"אני לא רוצה להיכנס", צעק השוטר, "אני רוצה שתצא החוצה מהרכב ותיתן לי רישיונות!"
זוג עיראקים מבוגרים חגג יום נישואין, ובתור מתנה, ילדיהם רכשו עבורם זוג כרטיסי טיסה לחופשה בלונדון.
הם הגיעו למלון, עמדו בלובי ובחנו את המקום המפואר.
לפתע הגבר קלט בזווית העין את המעלית, ומאחר שהוא מאוד מבוגר, מעולם לא ראה דבר כזה ולא ידע מה זה בדיוק.
בשלב מסוים הביט הגבר וראה אדם מבוגר נכנס למעלית ואחרי דקה יצא גבר צעיר.
אחרי דקה נכנסה אישה מבוגרת ויצאה בחורה צעירה...
הוא פנה המום לאשתו ואמר לה: "בדאלאק נזימה, תיכנסי פנימה אולי תצאי יפה ככה צעירה..."
אשתו עונה לו: "לא! מה אתה מג'נון?"
לאחר התעקשות וניסיונות שכנוע, הסכימה לבסוף אשתו לנסות.
היא נכנסת למעלית ואחרי 5 דקות יצאה בלונדינית צעירה יפהפייה עם חזה גדול.
הוא קפץ עליה בהתלהבות, חיבק אותה ואמר "יא בדלאק נזימה! איזה יפה את נראית!"
הבלונדינית ענתה לו: "...hey, i think you're a bit confused, sir"
העירקי המבוגר הביט בה בעיניים פעורות, "נזימה יא חביבתי, למדת גם אנגלית?!"
שלושה חברים, גרוזיני, אתיופי וכורדי, יוצאים לחופשה במלון.
איך שהם מגיעים עוברת בלובי בחורה יפהפייה, מסתכלת על הכורדי ואומרת: "אני רוצה אותך".
הגרוזיני והאתיופי מנסים לשכנע אותה לשנות את דעתה: "תראי אני יותר יפה", "אני יותר גבוה" ועוד ועוד סיבות, אך היא אומרת: "לא, לא! אני רוצה רק את הכורדי!".
ניגשת לכורדי ואומרת לו: "שש וחצי בבוקר, תהיה אצלי בחדר" ועוזבת.
הכורדי מבסוט, בא לגרוזיני ואומר: "תעשה טובה, תעיר אותי בשש בבוקר, שאני לא אאחר" והולך לישון.
האתיופי והגרוזיני מבואסים, אז האתיופי אומר לגרוזיני: "תשמע, בזמן שהוא ישן נצבע אותו בשחור! בבוקר היא תופתע ותסלק אותו".
הם נהנים מהרעיון והולכים אליו לחדר באמצע הלילה לצבוע אותו בזמן שהוא ישן.
בשש בבוקר הגרוזיני מעיר את החבר שלו: "קום, אתה מאחר! מהר מהר מהר!"
הכורדי קם, לא חושב, מתחיל לרוץ, מגיע לחדר של הבחורה, היא פותחת את הדלת ורואה שכולו שחור. היא נבהלת ואומרת:"לך מפה, אני לא רוצה אותך, אני רציתי את הכורדי!"
הוא אומר: "זה אני!"
היא משיבה: "זה לא אתה, אתה שחור!".
הכורדי הולך למראה, מסתכל ומתעצבן: "איזה מניאק הגרוזיני! הוא העיר את האתיופי!"
- שלום אימא, אני יכולה להשאיר את הילדים אצלך הערב?
- נו ברור, שעד שאת סוף סוף מתקשרת זה בגלל שאת צריכה משהו... את יוצאת?
- כן.
- עם מי?
- עם ידיד.
- מה פתאום את יוצאת עם ידידים באמצע השבוע? אני לא יודעת למה נפרדת מבעלך, הוא כזה אדם טוב, תמיד היה אומר לי שאני נראת נפלא לגילי.
- אני לא נפרדתי ממנו, אימא, הוא עזב אותי וברח לקפריסין.
- את אפשרת לו לעזוב כי לא תמכת בו מספיק. עכשיו סתם את מסתובבת לך עם כל אחד.
- אני לא מסתובבת עם כל אחד, זה פשוט ידיד טוב שאני רוצה לאכול איתו ארוחת ערב. אז אני יכולה להשאיר אצלך את הילדים או לא?
- אני אף פעם לא השארתי אותך אצל ההורים שלי רק כי רציתי לצאת עם מישהו, מלבד אבא שלך.
- יש הרבה דברים שאת עשית ואני לא עושה.
- מה את רומזת לי בזה?
- שום דבר, כלום תשכחי מזה שאמרתי משהו... אני רק רוצה לדעת אם אני יכולה להשאיר אצלך את הילדים הלילה.
- קודם זה היה לערב ועכשיו זה כבר ללילה? את נשארת לישון אצלו? מה בעלך היה אומר על זה...
- בעלי לשעבר, ל-ש-ע-ב-ר!!! אני לא חושבת שזה ידאיג אותו. מהיום שנפרד ממני הוא בטח לא ישן אף לילה לבד.
- אז את נשארת לישון אצל הבטלן הזה, ידעתי!
- הוא לא בטלן!!!!
- גבר שיוצא עם גרושה ואימא לילדים הוא בטלן ופרזיט.
- אני לא רוצה להתווכח. להביא לך את הילדים או לא?
- מסכנים הילדים, עם אימא כזאת!!!!
- כזאת איך?
- עם ציפורים בראש, בגלל זה עזב אותך בעלך!!!
- די!!!!!
- ובנוסף את צועקת עלי. ככה לא חינכתי אותך! את בוודאי גם צועקת על הבטלן הזה שאיתו את יוצאת.
- עכשיו את כבר דואגת לבטלן???
- אז את מודה שהוא בטלן, מיד שמתי לב לזה.
- שלום!!!!
- חכי רגע מה את מנתקת! באיזו שעה את מביאה לי את הילדים?
- אני לא מביאה את הילדים, אני נשארת בבית.
- אויש מתוקה שלי, אם את אף פעם לא יוצאת איך את הולכת לשקם את החיים שלך?
שני כורדים ישבו בגן ציבור, קבצן אחד התקרב אליהם והחל לשוחח איתם; ״היי חבר׳ה״ הוא אמר להם, ״יש לי חידה בשבילכם: למה יש 2 ראשים, 4 זרועות, 4 רגליים וזה מסריח בטירוף?״
צמד הכורדים חשב במשך כמה רגעים, עד שאחד מהם פשוט משך בכתפיו ואומר: ״נוותר, אין לנו מושג. למה יכול להיות להיות 2 ראשים, 4 ידיים, 4 רגליים והוא מסריח בטירוף?״
״לך ולחבר שלך!״ ענה להם הקבצן, פרץ בצחוק גדול וברח משם.
שני החברים הכורדים הסתכלו זה על זה לרגע כלא מבינים, ואז החלו להתגלגל מצחוק.
״זו הייתה חידה אדירה״ אמר הכורדי הראשון לחברו, ״בוא בוא נלך לעשות את זה למישהו אחר!״
הם החלו ללכת בגן עד שהם ראו צמד מרוקאים יושב על ספסל אחר. הם התקרבו אליהם והכורדי הראשון אמר: ״היי חבר׳ה, יש לנו חידה בשבילכם: למה יש שני ראשים, 4 ידיים, 4 רגליים וזה מסריח בטירוף?״
המרוקאים גם לא ידעו מה התשובה, אז הכורדי השני גילה להם: ״זה אני וחבר שלי!״
גרוזינית אחת עומדת מול המראה ובוחנת את גופה, בזמן שבעלה צופה בתוכנית על זאבים בערוץ נשיונל ג'יאוגרפיק. האישה מתבאסת על הגוף השעיר שלה - על השערות שבחזה, על הזקן המבצבץ ובכלל על כל שערה ושערה שלדעתה לא אמורה להיות על גופה של אישה יפה.
"אני מגעילה, נכון?" היא שואלת את בעלה. הוא מצדו לא מגיב. "היי, תענה לי! אני נראית כמו הזאבים האלה נכון?"
הבעל אומר: "מה פתאום! ממש לא! את רחוקה שנות אור מזאב!"
"איזה בעל מתוק יש לי, תמיד אתה יודע איך לגרום לי להרגיש טוב יותר", היא אומרת.
"ראית איזו חיה יפה ואצילית זו?" המשיך הבעל.
לפני שנים רבות בעיר קטנה ברומניה, חי נדבן ידוע שהיה עוזר ותורם כסף לכל נזקקי העיר והסביבה. יום אחד דפק על דלתו גבר מגודל וחסון וביקש לדבר עם הנדבן בארבע עיניים בנוגע למקרה שדורש את תשומת ליבו המידית. הנדבן והגבר המגודל נכנסו לבית, התיישבו בסלון ולאחר חילופי דברים קלים החל הגבר לבכות בקול גדול.
"מה קרה ידידי?" שאל הנדבן.
"אני הגעתי אליך היום כדי לספר לך סיפור נורא ואיום", השיב הגבר, "אני יודע שאתה מאמין גדול בצדקה ולכן אני רוצה שתשמע את הסיפור קורע הלב שאני גיליתי לאחרונה".
"ספר ידידי ספר!" עודד אותו הנדבן תוך כדי שהוא מגיש לו ממחטה לקנח את אפו ולמחות את דמעותיו.
בעודו ממשיך לבכות ללא הרף, המשיך הגבר את סיפורו. "יש כאן בעיר משפחה ענייה מאוד שסבלה לאחרונה מרצף איום של מזל ביש. האבא ברח עם אישה אחרת לפני חודש, האמא חולה מאוד ואינה מסוגלת לעבוד ותשעת ילדי המשפחה רעבים ללחם".
"ממש טרגדיה", העיר הנדבן.
"זה עוד לא הכל!" המשיך הענק הבוכה, "החלק הגרוע ביותר הוא שהם לא שילמו את שכר הדירה שלהם כבר כמה חודשים, ואם הם לא ימצאו דרך לגייס 400 מטבעות כסף, האמא המסכנה הזאת ו-9 ילדיה ייזרקו לרחוב הקר!"
"זה באמת איום ונורא", אמר הנדבן, "אני מודה לך מאוד שחלקת איתי את הסיפור הזה, אבל יש רק דבר אחד שאני לא מבין, איך אתה שמעת על הסיפור הזה ומה הקשר שלך למשפחה הזאת?".
"אני?" השיב הגבר הרומני ומחה את הדמעות מעיניו, "אני בעל הבית שלהם".
תימני מחליט להקים דוכן למכירת קולה בטיילת. על הדוכן הוא רושם בענק: “קולה ב-5 שקלים בלבד”.
בא לקוח ומבקש כוס קולה, התימני אומר שהקולה עולה 10 שקלים.
עונה הלקוח: “איך 10 שקלים אם על הדוכן רשום שהקולה עולה 5 שקלים?”
התימני עונה: “5 שקלים עולה הקולה, אבל בעבור השירות תצטרך לשלם 5 שקלים גם כן”.
הלקוח מתבאס קצת אבל הוא כל כך צמא שהוא משתכנע ומוציא מהכיס 10 שקלים ונותן לתימני.
התימני אומר תודה ומחזיר ללקוח עודף 5 שקלים.
אומר הלקוח: “אמרת שזה עולה 10 שקלים, מה פתאום אתה מחזיר לי עודף?”
עונה לו התימני: “אתה צודק, אבל נגמרה הקולה”.
ביל גייטס חלה במחלה קשה ולאחר בדיקות ארוכות נמצא שרק דם מסוג מסויים יוכל לרפא אותו מהמחלה.
מיד התחילו בחיפושים נרחבים כדי למצוא את האדם עם סוג הדם שמתאים.
לא עבר זמן ונמצא האדם. התברר שהוא ממוצא תימני וגר בראש העין.
מיד הגיעו אליו וביקשו ממנו לתרום דם.
הוא הסכים אבל ביקש שקודם כל ביל גייטס ישלם.
אמרו לו: "מדובר בביל גייטס!! אתה יודע בכלל מי זה ביל גייטס?"
ענה: "יודע יודע, אבל קודם כל שגייטס ישלם ורק אחר כך אני תורם".
כולם ניסו לשכנע אותו ולהסביר לו שמדובר באדם הכי עשיר בעולם והוא חולה מאוד ונסתדר איתו אחר כך, אך ללא הצלחה.
לאחר מאמצים נוספים הוא החליט לענות להם: "אתם רוצים לדעת למה אני מתעקש?
ברגע שהדם שלי יזרום בתוכו - שקל אני לא אוכל להוציא ממנו..."
3 קבוצות של חיילים, האחת אמריקאית, השנייה רוסית והשלישית גיאורגית, התקבצו ביחד לתחרות ציד, שהמנצחת בה תהיה הקבוצה שתצליח לתפוס ארנב ביער ולהביא אותו החוצה.
הקבוצה האמריקאית הביאה איתה צוות של מומחים, פסיכולוגים ויועצים צבאיים, ואז נכנסה ליער. הם מצאו ארנב, עשו איתו משא ומתן במשך שעתיים ובסוף שיכנעו אותו לצאת איתם החוצה.
הקבוצה הרוסית הביאה איתה טנקים והליקופטרים, נכנסה ליער והתחילה להפציץ לכל עבר. אחרי שעה הם יצאו החוצה עם ארנב מת בידיהם.
הקבוצה הגיאורגית נכנסה ליער, ובאותו רגע כולם התחילו לשמוע המולה, חבטות ומכות מגיעות מבעד לעצים. 10 דקות אחרי זה החיילים הגיאורגים יוצאים כשבידם דוב וטופס חתום שבו הדוב מודה שהוא בעצם ארנב בתחפושת.
הפרה היחידה בעיר קטנה בפולין הפסיקה לפתע לתת חלב. האנשים עשו סקר שווקים בסביבה, ומצאו שיש אפשרות לרכוש פרה במוסקבה תמורת 2,000 רובל. לעומת זאת, במינסק יש פרות גם ב-1,000 רובל. בהיותם חסכנים הם קנו פרה חדשה במינסק.
להפתעתם, הפרה הייתה נהדרת והניבה חלב רב כל הזמן. האנשים היו מאושרים, והחליטו לרכוש פר שירביע את הפרה, כדי שתמליט עוד פרות כמותה, וכך לעולם לא יצטרכו לדאוג עוד לאספקת חלב. וכך עשו. הם קנו פר והביאוהו לשדה המרעה עם פרתם האהובה. ואולם, לצערם הרב, בכל פעם שהפר התקרב אל הפרה, היא התרחקה ממנו. שום דרך שניסה הפר להתקרב אל הפרה לא הועילה והיא המשיכה להתרחק ממנו.
האנשים התאכזבו מאוד והחליטו להתייעץ ברב שלהם, שהיה מאוד חכם. הם סיפרו לרבי מה קרה: "בכל פעם שהפר מתקרב לפרה היא מתרחקת ממנו. אם הוא מתקרב מאחור, היא לפנים. אם הוא מתקרב מלפנים - היא זזה לאחור. כל ניסיון להתקרב אליה מהצד נכשל, היא מיד מתרחקת לצד האחר".
הרבי חשב על כך דקות אחדות ושאל: "האם קניתם את הפרה הזו במינסק?"
תדהמת הכל הייתה עצומה, היות שאיש מהם לא הזכיר אפילו ברמז היכן הם השיגו את הפרה. "אתה כל כך חכם, רבי" הם אמרו, "איך זה ידעת שקנינו את הפרה במינסק?"
נאנח הרבי והשיב בעצב: "גם אשתי ממינסק".
תימני אחד הביט מחוץ לחלון ביתו, נשען קדימה ובטעות מעד לפתע ונפל מן החלון. בדרך למטה, תוך כדי נפילה, הוא התחיל לצעוק בקול הכי חזק שלו: "שמישהו יציל אותי! הצילו! תתפסו אותי! אני אתרום לנזקקים! אני אתן אוכל לרעבים! אני אעניק את כל הכסף שלי למי שרק יבקש! בבקשה תצילו אותי!"
לבסוף הוא נפל על סוכך של השכן מהקומה הראשונה וכך ניצל. לאחר שניקה מעט את בגדיו והתעשת, הוא מלמל לעצמו: "וואי וואי, כמה שטויות יוצאות לי מהפה כשאני בלחץ..."
3 שכירי חרב: אנגלי, אירי וצרפתי, נשכרים כדי להילחם במדינה זרה – אך הם נתפסים על ידי האויב ונהפכים לשבויי מלחמה. כל אחד מהם נשפט ומקבל 12 חודשי מאסר, אך כדי להביע מעט חמלה ולעשות עימם חסד, מחליט הקצין השופט שהם יזכו להעביר את התקופה הזו עם פריט יוקרה אחד לבחירתם.
פונה השופט אל שכיר החרב האנגלי לשאול במה יבחר, והחייל עונה לו: "אני מעוניין לקבל את הג'ין הטוב ביותר שיש לאנגליה להציע!". השופט מאשר את בקשתו.
עובר השופט אל החייל האירי, שמשיב בתגובה שהוא רוצה את הוויסקי האירי הטוב ביותר בעולם. כמובן שגם הבקשה הזו מתקבלת.
כאשר השופט פונה אל שכיר החרב הצרפתי באותה שאלה, הוא עונה: "אני מבקש קופסה עם הסיגרים הצרפתיים הטובים ביותר בעולם". גם הבקשה הזו מאושרת, והשופט מורה לסוהרים לחפש ולהביא לחיילים את מבוקשם.
לבסוף שלושת השבויים נשלחים איש איש אל תאו עם הפריטים שביקשו, ושם הם מעבירים לבדם לגמרי את הזמן למשך שנה שלמה – עם ארוחות שמוגשות להם מדי יום ומועברות אליהם תחת פתח בדלת. כך חולפים להם 12 חודשים, ומגיע זמנם של השבויים להשתחרר ולחזור למולדתם.
ראשון משתחרר החייל האנגלי, שיוצא מהתא מאושר, חיוך גדול ושתוי על פניו. הוא מתהלך בזיג-זג, מניף את הידיים מעלה וקורא: "אני סוף-סוף חופשי!" רגע לאחר מכן, הוא נופל על הרצפה ומת מהרעלת אלכוהול.
אחריו משתחרר החייל האירי, שפולט אנחת רווחה ואומר בחיוך: "חופשי, אחרי הכל!" הוא מתחיל ללכת, נעצר לרגע מתנשף, ואז מיישר את גבו, מרים את הראש וממשיך לצעוד אט אט אל עבר חייו החדשים.
החייל הצרפתי הוא האחרון להשתחרר, וכשדלת התא נפתחת הוא נראה פשוט איום ונורא. הוא לוקח מספר צעדים מפוחדים קדימה עם רגליים רועדות, ואז נופל על ברכיו וזועק בייאוש לכל מי שבסביבה: "בבקשה! אני מתחנן אליכם! למישהו מכם יש במקרה מצית?!"
אי שם ברחבי אירופה, תייר אמריקאי נכנס לרכבת וחיפש מקום פנוי. אחרי כמה רגעים הוא מצא תא שבו ישבו גבר אנגלי, גבר איטלקי ואישה צרפתייה, שלידה ישבה כלבת פודל קטנה בשמלה ורודה. "היי" פנה התייר לאישה הצרפתייה, "את מוכנה להוריד את הכלבה שלך מהמושב כדי שאני אוכל לשבת פה?"
האישה הצרפתייה פשוט נאנחה ודיברה אל הכלבה שלה: "האמריקאים האלה כל כך גסי רוח… חושבים שמגיע להם הכל... אל תדאגי דוטי שלי, אף אחד לא יתפוס לך את המקום". התייר המשיך לחפש ולחפש, אך בסופו של דבר הוא גילה שהמקום הפנוי היחיד ברכבת הוא זה שלצד האישה הצרפתייה וחזר לקרון שלה. הפעם הוא ניסה לפנות אליה בצורה מנומסת יותר: "בבקשה גברתי, האם אני יכול לשבת לידך במקום הכלבה שלך? אני עייף מאוד ורוצה לנוח קצת".
הפעם האישה הצרפתייה הסתובבה אל התייר האמריקאי ואמרה לו בקול נעלב: "לא רק שאתם האמריקאים גסי רוח, אתם גם אגואיסטים! לא אכפת לי שאתה עייף! אני יושבת פה וסובלת מרעש הנורא שהאיטלקי הזה עושה בזמן שהוא אוכל! האנגלי הזה מסריח מאלכוהול והוא כל הזמן מדבר בטלפון! אתה שומע אותי מתלוננת? לא! ואתה עוד רוצה שאני אושיב על הרצפה את דוטי הקטנה שלי, שהיא הדבר הטוב היחיד בכל תא הרכבת הזה??? חוצפן!"
התייר האמריקאי התעצבן מהתגובה של האישה הצרפתייה, לקח את הפודל הקטנה שלה וזרק אותה מחוץ לתא. "אמריקאי חצוף!" התפרצה הצרפתייה, "איך אתה מעיז לעשות את זה! אף אחד פה לא הולך לעשות משהו כדי לעצור את ההתנהגות השערוריתיית הזאת?"
הגבר האנגלי קם והתייצב מול התייר. "תקשיב לי אדוני" הוא אמר לו, "לכם האמריקאים יש הרגל איום לעשות דברים בצורה הפוכה ועקומה! אתם נוהגים בצד הלא נכון של הכביש, אתם מחזיקים את המזלג ביד הלא נכונה ועכשיו, במקום להתנהג בצורה הגיונית ולעשות את המעשה הנכון, אתה זרקת מהתא את הכלבה הלא נכונה!"
1. רק אצלנו יכול להיות שזמר השנה, זמרת השנה ולהקת השנה הם איש אחד בשם דנה.
2. קמצנים?! פפפפפפ.... שטויות. לא אוהבים מינוסים.
3. בארון של סבתא תימניה תמיד תמצאו אחד מהממתקים הבאים: או מסטיק עלמה או טופי, שאין מצב לפתוח אותו בלי סכין יפנית, או סוכריה שבטוח נזרקה עליך בבר מצווה שלך בבית כנסת.
4. תימני הוא כמו חלווה, או שאוהבים מאוד או שלא אוהבים בכלל.
5. לכל תימני יש דוד בשם זכריה! אצל חלק הוא חי ואצל חלק קצת פחות.
6. אין תימני בעולם שלא הייתה תקופה בחייו שלא קראו לו "ג'חנון".
7. המאכל שהכי מביע את הקמצנות של התימנים - לחוח (פיתה עם חורים).
8. כל תימני שני - שר.
9. כל תימני שלישי - שר טוב.
10. כל תימני רביעי - ערס.
11. אחד הדברים שהכי מעצבנים תימנים - שאומרים "קובנה" לא נכון.
12. כל התימנים דומים. חלק דומים לג'חנון, חלק לקובנה וחלק לעוגה שרופה.
13. המאכל התימני הכי פופולרי אינו ג'חנון, אלא סחוג.
14. בכל חבורה יש לפחות אחד או אחת תימני/ה! חוץ מחברות ברמת אביב ג'.
15. העיר רחובות היא העיר היחידה שיש בה יותר תימנים מאשר כל עדה אחרת.
16. לכל תימני יש סבא שמגדל תרנגולת.
17. אם שני תימנים נפגשים, איכשהו הם יגעו למסקנה שיש להם קרוב משפחה שגר בצריף איפשהו.
18. תימני שנולד לפני הזמן יוצא לבן מדי.
19. תימני שנולד מאוחר מדי יוצא שחור מהרגיל.
20. המטבח התימני מבוסס על שני דברים: בצק עלים ורסק עגבניות.
תימני ומרוקאי נפטרים יחד ועולים השמימה. השניים מגיעים לשער הראשי בשמים ושם מקבל אותם מלאך.
המלאך פותח את גיליון החיים של המרוקאי, מביט בו בעיון וסוגר אותו. הוא אומר למרוקאי: "אתה היית אדם רשע כל החיים שלך. צעקת, רבת וקיללת ואתה הולך מכאן ישר לגיהנום".
לאחר מכן המלאך פותח את הגיליון של התימני ומביט בו. הוא מסתכל עליו במבט מתרשם ואומר לו: "אני רואה שכל החיים שלך היית צדיק, שקט ועניו. מקומך בגן עדן".
המלאך בכניסה חותם על הניירת וקורא לשומרים. הם לוקחים את המרוקאי ומכניסים אותו לחדר בגודל מטר על מטר, בלי חלונות, בלי ריהוט ועם מלא קוצים על הקירות. הם משליכים אותו פנימה ונועלים את הדלת.
כל הלילה המרוקאי מנסה למצוא תנוחה להירדם בלי להידקר ולא מצליח.
בבוקר המרוקאי מרוט מעייפות, פתאום רואה את הדלת של החדר נפתחת ולהפתעתו התימני נכנס ומבקש שיעשה לו מקום.
המרוקאי נדהם ושואל את התימני: "מה קרה, גם אותך זרקו לגיהנום?"
התימני עונה לו: "מה פתאום! נתנו לי אחוזה ענקית בגן עדן עם 3 מפלסים, 2 בריכות, סאונה, חדר כושר וטבח פרטי".
"אז מה לעזאזל אתה עושה פה?" שואל המרוקאי.
עונה לו התימני, "מה אני צריך את כל זה, השכרתי אותה..."
אימא מרוקאית אחת מבקשת מהבת שלה לעזור לה במטבח.
"חמודה, תביאי לי 4 ביצים."
"בשביל מה?" שואלת הילדה.
"בשביל להכין חביתה צריך לשבור ביצים" עונה האימא.
למחרת פונה האימא המרוקאית אל הבת שלה שוב: "מתוקה, תביאי לי חבילת ביסקוויטים".
"בשביל מה?" שואלת הילדה.
"בשביל להכין עוגת פירורים צריך לשבור ביסקוויטים" עונה האימא.
יום אחרי, האימא שולחת את הבת שלה למטבח: "לכי תביאי לי 6 צלחות עכשיו!"
"בשביל מה?" שואלת הילדה.
"אני צריכה לדבר עם אבא שלך."
גבר אחד מגיע לקופה ואומר למוכרת "תני לי מנה אחת של אורז כורדי ומיץ תפוזים".
המוכרת התחילה לצחוק וענתה "אורז כורדי? אתה בטח ממש כורדי אם אתה מבקש דברים כאלה".
"ומה הבעיה עם כורדים?" התעצבן הגבר. "יש לך בעיה עם כורדים? ואיך את בכלל קובעת את זה?! אם הייתי מזמין סלט יווני אז היית אומרת שאני יווני? אם הייתי מזמין דג מרוקאי אז היית אומרת שאני מרוקאי? תני לי סיבה אחת למה את ישר קופצת וחושבת שאת יודע מה המוצא שלי רק בגלל שהזמנתי מנה של אורז כורדי!"
העובדת ענתה לגבר: "אני חושבת ככה בגלל שאתה בחנות לחומרי בניין..."
פרסי, תימני וכורדי נתפסים מבצעים פשע בארץ זרה. נשפטים על העבירה שלהם ונידונים למוות. כאשר הם מגיעים להוצאה להורג, אומרים להם הסוהרים: ״יש לכם 3 אפשרויות: לעמוד מול כיתת יורים, להיתלות, או לקבל זריקת איידס למוות איטי ומייסר״.
הפרסי נשאל ראשון, ואומר: ״פשוט תירו בי וזהו״. הוא מועמד מול כיתת היורים ומוצא להורג.
התימני נשאל שני ואומר: ״תתלו אותי וזהו״. הוא מעולה לגרדום ומוצא להורג.
הכורדי נשאל אחרון ואומר: ״תנו לי את זריקת האיידס הזו״. הסוהרים מוציאים את המזרק ומזריקים לו, והכורדי מתחיל פשוט לצחוק בקול רם; הסוהרים מסתכלים זה על זה ולא מבינים מה קורה איתו.
״תנו לי עוד אחת כזו, תנו לי, בבקשה״ אומר הכורדי לסוהרים תוך כדי שהוא לא מפסיק לצחוק.
הסוהרים עושים כמבוקשו, והכורדי נופל מתגלגל מצחוק על הרצפה.
״מה לעזאזל כל כך מצחיק אותך?״ שואלים אותו סוף סוף הסוהרים.
״אתם כל כך מטומטמים, בחיי...״ אומר להם הכורדי תוך כדי שהוא לא מפסיק לצחוק, ״אתם לא קולטים ששמתי קונדום?!״
קצין משטרה שנשוי למרוקאית קיבל שיחת טלפון מהמפקד הבכיר שלו שאמר לו: "מה שלומך פנחס? אני מצטער, אבל אנחנו נאלצים לשלוח אותך לעצור את חמותך ולהביא אותה לכלא."
הקצין ההמום התחיל לומר: "המפקד...", ומיד נקטע על ידי הקצין הבכיר שאמר לו: "פנחס, אני יודע שזה קשה, אבל אתה יודע, זה חלק מהעבודה שלנו..."
"לא זה מה שרציתי להגיד אדוני" אמר הקצין, "בסך הכל רציתי לבקש ממך שתשלח לי תגבורת..."
בנתב"ג החליטו להגביר את האבטחה והתחילו לפתוח כל מזוודה כדי לבדוק לעומק מה יש בתוכה.
פתחו מזוודה של איש אחד והוציאו ממנה 7 זוגות תחתונים. האיש הנבוך הסביר, “אחד ליום ראשון, אחד ליום שני, אחד ליום שלישי..."
פתחו מזוודה של חרדי והוציאו ממנה 6 זוגות תחתונים. החרדי הנבוך הסביר, "אחד ליום ראשון, אחד ליום שני, אחד ליום שלישי... בשבת אני לא מתרחץ אז אני לא מחליף תחתונים."
אחריו הגיע גרוזיני וגם לו פתחו את מזוודה, אך הפעם הוציאו ממנה 12 תחתונים. הגרוזיני התחיל להסביר, “אחד לינואר, אחד לפברואר, אחד למרץ…”
גבר אחד טייל ליד אגם בפארק ולפתע החליק, נפל למים והתחיל לטבוע. מיד רצה אליו חבורה של אנשים שראתה את הנפילה לעזור לו. "תן לי יד!" צעק אחד מהאנשים שרכן מעבר לשפת האגם, אך הגבר לא הגיב והמשיך להיאבק ולהישאר עם ראש מעל המים.
"אולי הוא לא שומע?" חשבו המצילים והמשיכו לצעוק: "תן לו יד! תן לו יד!" אך לא הייתה שום תגובה. פתאום רץ אל החבורה גבר נוסף, רכן מעבר לשפת האגם וצעק לעבר הגבר הטובע: "קח את היד שלי!"
הגבר הטובע לקח את היד, נמשך לאדמה ונאבק להסדיר את הנשימה שלו. "אנחנו לא מבינים, איך אותך הוא שמע ואותנו לא?" שאלו האנשים את הזר.
- "הוא שמע אתכם בסדר גמור, אבל אני מכיר אותו והוא פרסי."
- "מה הקשר?"
- "אתם אמרתם לו לתת לכם יד ואני אמרתי לו לקחת…"
גרוזינית אחת נכנסת לבר, מרימה את ידה באוויר, חושפת את שיערות בית השחי שלה לראווה ושואלת בקול: "מי פה גבר מספיק כדי להזמין לי שתייה?"
מיד ניגש אחד השיכורים ואמר לברמן: "תמזוג לבלרינה היפה הזו מה שהיא רוצה!"
הברמן התעניין לדעת למה השיכור קורא לה בלרינה, ולאחר ששאל השיכור ענה: "אין מצב שהיא לא בלרינה - תראה איך היא מרימה את הרגל שלה גבוה!"
פולניה אחת הגיעה לרופא עם סימני מכות בצבע שחור וכחול.
הדוקטור: "מה קרה?"
האישה: "דוקטור, אני לא יודעת מה לעשות, בכל פעם שבעלי חוזר הביתה שיכור הוא הורג אותי במכות. "
הדוקטור: "יש לי תרופה ממש טובה בשביל זה. כשבעלך חוזר הביתה שיכור פשוט תיקחי כוס תה מתוק ותתחילי לגרגר ולגרגר".
כעבור שבועיים חוזרת האישה לרופא עם מבט אסיר תודה בעיניה.
"דוקטור, זה היה רעיון מבריק! בכל פעם שבעלי בא הביתה שיכור, אני גירגרתי עם התה, גירגרתי וגירגרתי, ושום דבר לא קרה! בעלי הלך ישר למיטה."
הדוקטור: "את רואה כמה זה עוזר לשמור על הפה שלך סגור?"
לבני היקר, וגם לדבר הזה שאיתה התחתנת, שלום.
שנה טובה ואל תדאג לי, אני בסדר גמור, בהתחשב בעובדה שאני לא יכולה לנשום או לאכול וכואב לי בכל הגוף.
מה שחשוב זה שיהיה לך חג שמח איפה שאתה נמצא עכשיו, רחוק מאוד מאמא שלך. אני מצרפת את עשרת השקלים האחרונים שלי למכתב, אני מקווה שתבזבז אותם על הנכדים שלי. אלוהים יודע שהאמא שלהם אף פעם לא קונה להם משהו נחמד או מבשלת להם כמו שצריך. הם נראים כל כך רזים בתמונות, הילדים המסכנים.
תודה רבה לך על הפרחים ששלחת לי ליום ההולדת. היה כל כך קשה לך לבוא לבקר? שמתי אותם בפריזר, שיישארו טריים עד שתצטרך אותם בשביל הקבר שלי.
ובכן בני, הגיע הזמן שאני אזחל למיטה לישון, איבדתי את מקל ההליכה שלי בשבוע שעבר כשרדפתי אחרי ג'וקים, אבל אל תדאג לי. התרגלתי לשבת בחושך, כי אתה גר רחוק ואין מי שיחליף את הנורה שנשרפה. גם התרגלתי לקור מאז שהמזגן התקלקל ואין מי שיתקן אותו. יש לזה יתרונות, המיטה הקפואה בבית האבות כל כך קרה, שאני לא מרגישה את הכאבים בעצמות.
אל תחשוב על לשלוח לי כסף, אני יודעת שאתה צריך אותו בשביל החופשות המשפחתיות היקרות אליהן אתה נוסע כל שנה. תמסור את כל אהבתי לנכדים המתוקים שלי וד"ש לזאת, איך שקוראים לה עם השורשים השחורים, שבגללה אתה לא גר איתי יותר...
שנה טובה, אמא.