print header

שופטים בשר ודם: סדרת תעודה מרתקת על בית המשפט העליון בישראל

מערכת המשפט בישראל ובית המשפט העליון בפרט נמצאים במוקד השיח הציבורי כבר שנים ארוכות, בין אם זה בשל רפורמות משפטיות שונות ובין אם זה בעקבות פסקי דין שונים שעיצבו באופן מהותי את אופי המדינה ואופן הפעולה שלה. לא את כל הפרשיות האלו אנחנו זוכרים ורק מעט מאופן הפעולה של המוסד הזה נחשף בפנינו בדרך כלל בתקשורת, אך היום יש לכם הזדמנות להכיר טוב יותר את העולם המרתק הזה. "שופטים בשר ודם" היא סדרת תעודה מבית כאן 11אשר מציגה את מעמדו, תדמיתו, כוחו והשפעתו של בית המשפט העליון באמצעות ראיונות ועדויות ממקור ראשון מפי שופטי ביה"מ העליון ששפטו בתיקים מרכזיים שעסקו בנושאים שונים, החל מאיזוני דת ומדינה ועד להכרעות בנושאי בטחון המדינה מול שמירה על זכויות אדם. 

 

שלטון החוק בשלטון

ביקורת על כוחו של בית המשפט לפסול חוקים ולבטל החלטות של ממשלת המדינה נשמעה פעמים רבות בעבר של מדינת ישראל. זאת משום שבית המשפט הגבוה לצדק (אחד מהתפקידים אותם ממלא בית המשפט העליון במדינת ישראל) פסל במקרים רבים כנגד המדינה כאשר הוגשו עתירות נגד חוקים כמו מס דירה שלישית, חוקי גיוס של תלמידי ישיבות, מתווה מכירת הגז הטבעי של ישראל ועוד. אלו הסיפורים של התיקים האלו והחשיבות הרבה שלהם לטובה ולרעה...
 

דתית או דמוקרטית?

חסימת כבישים ראשיים בשבת ובחג מצד אחד, כפיית חוקים ונורמות על הציבור החרדי מצד שני. עם שיקולים כאלה ואחרים נאלץ בג"צ להתמודד עם השנים, והשופטים שעשו זאת מסבירים את הרקע לתיקים המשמעותיים האלה ולפסקי הדין שניתנו בעקבותיהם. פרק זה גם חוקר לעומק את מערכת היחסים העכורה בין העולם החרדי למערכת המשפט בישראל, קרע שנמשך עד היום...
 

בשם הבטחון

מדינת ישראל הייתה נתונה תחת מתקפות ואיומי טרור במשך כמעט כל שנות קיומה, והאויבים שלנו לפעמים נקטו בצעדים לא אנושיים כדי לפגוע בנו. האם זה ראוי להשיב באותו מטבע? מהי מידת הריסון של הצבא הישראלי העוצמתי להפגין כדי לעמוד בקווי החוק הישראלי והבינלאומי? הדיון על המלחמה בטרור מול זכויות האדם ממשיך להעסיק את המדינה גם היום, ולשופטי בית המשפט העליון בעבר יש תובנות מרתקות על התחום הזה.

לפני המחנה

פרק זה דן בשאלה מהותית שעד היום אין הכרעה ברורה בקשר לתשובה שלה: האם בית המשפט, ובג"צ בפרט, צריך לעצב או החברה הישראלית או לשקף את רוחה ואת אופן ההתנהלות שלה? זאת שאלה מורכבת מאוד, אך ניתן לפרק אותה לסוגיות ברורות יותר ולבחן את האופן שבו אירועים התרחשו בעבר. האם למשל לבית המשפט מותר לקבוע שלהורה אסור להרביץ לילדיו? האם המדינה צריכה להתערב במקרים של אלימות משפחתית? וכיצד מגדיר החוק בישראל מושג כמו "כבוד האדם"? 
 

יושבים על הגדר

החל מהתקדים ההיסטורי שבמסגרתו בית המשפט הישראלי דן בעתירה שהוגשה על ידי פלסטינים ועד היום, בית המשפט הגבוה לצדק היה תמיד גוף בעל קשר כזה או אחר להתנהלות הביטחונית של מדינת ישראל. הפרק האחרון בסדרה בוחן את הקשר הזה לאורך השנים ומנסה לקבוע, האם בג"ץ פעל כנגד החלטות גורמי הממשל והביטחון או שהוא למעשה רק "חותמת גומי".
 
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
המשך עם: Google
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
המשך עם: Google
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.